ברכת הגומל

נחלקו הדעות האם נשים מברכות ברכת הגומל, או לא. בספר כנסת הגדולה (או"ח סי' ריט) הביא שמנהג העולם שנשים אינן מברכות ולדעתו זהו מנהג טעות. גם המשנה ברורה (שם ס"ק ג) מציין שזהו מנהג העולם, כן דעת שו",ת תורת חכם למעשה (סי' יז). המגן אברהם שם כתב שאינן מברכות מפני שברכות אלו רשות הן. (ראה צפנת פענח על הרמב"ם פ"י מהל' ברכות ה"ח). יש סוברים שיולדת בוודאי אנה מברכת, הואיל ואינה יכולה לומר "גומל לחייבים", שהרי חולשתה נובעת מהלידה שהיא פעולת קיום לעולם, ואיך תאמר "לחייבים", כשהמעשה שלה זכות הוא לה. (שו"ת מטה לוי ח"ב סי' יח), וזהו טבעו של עולם שאישה יולת, ואין זו מחלה ככל המחלות (שו"ת הר צבי להגרצ"פ פרנק או"ח סי' קיג). רבים הסוברים שאישה כן תברך הגומל. בספר כנסת הגדולה כותב שכן מנהג האשכנזים. כיצד תברך? בכנסת הגדולה כתב שתעמוד בעזרת נשים ותברך. הגר"ח נאה בספר קצות השולחן (ח"ב סי' סה ס"ב) כותב שמנהג ירושלים הוא שמתאספים עשרה בבית היולדת ומברכת. במשנה ברורה שם כתב שתברך בפני נשים, וראוי שיהיה נוכח גם איש אחד בין השומעים. בשו"ת יחווה דעת (ח"ד סי' טו) מתיר לאישה לברך בתוך בית הכנסת, הואיל ואינה שוהה שם אלא רגע אחד, זמן הברכה. בשו"ת ויען אברהם (סי' יז) כתב שראוי שבעלה יברך בפני עשרה, והיא תענה אמן. בספר תורת חיים (סנהדרין צד,א) כתב שמספיק שיעלה לתורה ויאמר "ברכו" והיא שומעת ויוצאת ידי חובה. אישה המברכת, יכולה להמתין עד שבעה ימים מהיום שבו נעשה לה החסד (כף החיים שם ס"ק כ, שו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד ח"א סי' נא). מו"ר הגרש"ז אויערבך זצ"ל הורה שרק יולדת מברכת "הגומל", שהרי היא חייבת בקרבן, בניגוד לשאר מחויבי הגומל שאינם חייבים קרבן. ואמר שראוי לעשות זאת תוך ל' יום. גבי שאר חיובי הגומל בנשים אמר שראוי שתכוון לצאת בברכת "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל" שבברכות השחר ובכך תצא ידי חובה, לפי כל הדעות. (את הברכה בפני נשים, כהצעת המשנה ברורה שלל הגרש"ז, באומרו שהיות שחיוב הגומל הוא משום שצריכים לקיים "וירוממהו בקהל עם", וקהל עם זהו מניין אנשים). או שהציע שבעלה יעלה לתורה ויאמר "ברכו", והיא תשמע ותצא בכך.