לכב` הרב, שלום וברכה, אני סטודנטית בשנה השלישית ללימודי. אני לומדת בחוג למדעי-המחשב. לפני יומיים התברר לי שבת מהחוג שלי העתיקה מחברה שלי וממני פרוייקט שאנחנו עושות כבר במהלך חצי שנה (זהו פרוייקט שעושים בזוגות). השקענו בו הרבה מאוד... קרוב לוודאי יותר מכל מה שהשקיעו כולם... (כי רצינו שיצא משהו מיוחד ומושקע במיוחד) הפרוייקט כולו שמור על המחשב שלי, והיא ביקשה להיכנס רק בכדי לקחת קטע קטן (שאותו הסכמתי שתיקח) אך היא ניצלה את ההזדמנות והעתיקה הכל. היא עשתה שינויים קטנים, ומתכוונת להגיש אותו. יש לציין שאני בשנה האחרונה ללימודי, וגם בשנים הקודמות היא העתיקה ממני רבות (ואף בסיכום הכולל קיבלה ציונים טובים משלי, היות ומורידים על טעויות בצורה משוערכת ולא בדיוק אותו דבר לכולם) אך אז היה מדובר על תרגילים שבועיים כך שלא כ``כ היה אכפת לי. השאלה שלי היא כעת, האם אני צריכה לומר את זה למרצה של הקורס הספציפי? מצד אחד נראה לי שלא הוגן מה שהיא עשתה, ושצריך לומר שמישהי העתיקה (אפילו ללא ציון שמה), אך מצד שני אני מרחמת עליה (ולא שישנה סיבה לרחם, כשאנחנו ישבנו והשקענו מזמננו ומלילותינו על כך- היא בילתה...), האם זוהי רחמנות שבמקומה? תודה רבה מראש, שירה
שלום כבוד הרב רציתי לשאול האם עברתי על איסור לשון הרע, ח"ו בסיפור הבא: אחרי שטורטרתי ובזבזתי שעות מול פקידי בנק למשכנתאות מסויים, בן טפסים וריביות וקנסות ומה לא (ירחם השם) בסחבת ובביוקרטיה ובחוקים וכו', אמרתי לפקיד, לאוזניהם של מספר לקוחות הבנק שהאזינו, שלפי דעתי לא משתלם לקחת משכנתא בבנק זה בגלל הסיבות שמניתי. לקוחות שהיו קרובים הטו אוזן לדברי. האם עברתי על איסור לשון הרע? והרי, מה נתנה אמירה זו, גם אם היא נכונה? אנשים משועבדים בן כה וכה לריביות הבנק ולסחבת וכי אמירה זו יכולה לעזור להם? תודה כל טוב וחתימה טובה
שלום, אני סטודנט,ובמחלקה שלי אנחנו שני דתיים,אני דתי שאולי מזוהה עם הכיפות הסרוגות וחברי שהוא חוזר בתשובה (מלפני כ-4 שנים) ,הוא קצת מתלהב מדי וקצת חברותי מדי,הוא מנסה להחזיר אנשים בתשובה למרות שלאלו אין שום כוונה לכך,פעם אחת הערתי לו על כך מכיוון שאלו מבזים את כל מה שהוא שולח להם וזה מחזק את דעתם כנגד הדת.אני בחור שקט שמחפש פינה שקטה ולא מתערב בעניינים לא לי.לאחרונה אני שומע שאנשים מרכלים עליו הרבה בקשר לזה שהוא מנסה להחזיר אותם בתשובה,ויותר מזה אנשים מסתכלים עליו כמו בזכוכית מגדלת ובאים אלי ומספרים לי על ה``עבירות`` שהוא עושה,אמרתי להם שאם משהו מפריע להם אז שידברו איתו,וזה לא ממש עוזר. השאלה שלי היא,מה עלי לעשות?האם אני צריך לספר לו שמרכלים עליו?הרי כל מה שאני אומר לו זה לא עוזר?ומה לגבי האחרים איך אני אמור להתמודד עם העובדה שכל הזמן שופטים אותנו רק בגלל שאנחנו דתים? אשמח לשמוע את עצתך בהקדם.
שלום וברכה, יש לי חברה שאני מאוד אוהבת והיא חשובה לי, שהדרדרה מאוד מבחינה דתית וגם מוסרית, היא חייה עם גברים נשואים, בלשון מעטה אני אומר שהיא לא בדיוק שומרת נגיעה,היא התנתקה מכל החברות,ומהמשפחה, עכשיו היא יחסית בתקופה טובה, היא סוף סוף נפרדה מבחור שהיא חייה איתו,היא לומדת,עובדת, ואפילו סיפרה לי שהיא מברכת פה ושם,אני חזרתי להיות איתה בקשר ומנסה לקבל אותה, כדי שכשהיא תתעורר היא לא תגלה שהיא לבד, עלי לציין שאנחנו צעירות סכ``ה בנות 20,היא הרבה פחות בוגרת ממני למרות שהיא חושבת שהיא יצאה לעולם הגדול.. היא משתפת אותי בחלק ממעלילה,ויש ענינים חדשים שההורים שלה לא מודעים להם,ואני רוצה לדעת אם עלי לספר להם ואם לא כיצד עלי לפעול??
