The Rabbi's answer
בנית בית כנסת בבנין מגורים
בית כנסת בבניין מגורים זהו נידון גדול, גם ללא שאלת התנגדות השכנים. השולחן ערוך פסק (או"ח סי' קנא סעיף יב) שיש להזהר מלהשתמש בעליה שעל גבי בית הכנסת תשמיש קבוע של גנאי, כגון לשכב שם. כתב הרמ"א שכל זה דווקא בבית כנסת שנבנה מתחילה לכך, אבל בית שיחדו לאחר שנבנה לבית כנסת, מותר לשכב שם. דנו הפוסקים בדבר (הט"ז כתב שהוא נענש עונש חמור מאד על כך שגר מעל בית כנסת). המשנה ברורה ציין (ס"ק מא) שמה שמנהג העולם בעיירות ששוכרים בית כנסת לזמן בבתים תחתיים, ולמעלה מהם בית דירה, שמצוי שם תינוקות ודברים מאוסים (כגון שירותים), אפשר משום שהוא לזמן לא חיישינן. למעשה, צריכים להקפיד שלא להשתמש במקום מעל בתשמיש שאינו ראוי. בנידון השכנים. המגן אברהם (סוף סי' קנד בשם הריב"ש) כתב שהמעכב מלבנות בית כנסת, אפילו אם יש כבר בית כנסת בעיר, הרי זה בכלל מונע את הרבים מלעשות מצוה. כתב ערוך השולחן (סי' קנ) שמ"מ לא כופים אחד את השני לבנות, כשיש כבר בית כנסת בעיר, אפילו אם בית הכנסת צר, כל אחד יכול לומר שעבורו המקום אינו צר. הביא המשנה ברורה (שם ס"ק ב) את סיום דברי הריב"ש שאם בית הכנסת מכיל את כולם, אסור להם להפרד, אבל בשם הרדב"ז כתב שאם באים לידי קטטות ומריבות עדיף להפרד. (ראה שערי תשובה שם ס"ק א). בשולחן ערוך (חו"מ סי' קנו ס"א-ב) למדנו ששכנים אינם יכולים למחות באחד מבני החצר מללמד תורה לתינוקות, וכן בכל עניני מצוה. לכאורה משמע שאינם יכולים למחות אם אחד השכנים רוצה לבנות בית כנסת. אך אפשר לומר שבית כנסת שונה מכל דבר מצוה, מפני שלשם באים מבחוץ, והדבר עלול להפריע להם. אם בית הכנסת המיועד הוא מתחת אחת הדירות יכול הבעלים לומר שבית הכנסת מונע ממנו להשתמש בדירה כבעבר, מפני שאינו יכול לישון מעל ארון הקודש. ישנו מושג הלכתי ש"כופים על מידת סדום", כלומר, בית הדין כופה אדם לוותר, כאשר התנגדותו היא סתם, אך אם יש לו עילה אין כופים. איני מודע לנתונים ואיני מכיר את הנפשות הפועלות, לכן איני יודע איזו עיצה לתת, האם לוותר, או להתעלם מההתנגדות. איני יודע גם מה מצב בתי הכנסת במקום, כך שכדאי להתייעץ עם מי שמכיר את השטח, והנפשות הפועלות, בטרם תינתן הכרעה.
