גילוח בחול המועד ובספירת העומר וצבע התפילין

Do you have a halachic question?

Send your question and receive a halachic answer from the Rabbi.

The question

Asked by: אנונימי July 4, 2006 | 608 views
בס``ד לכבוד הרב דוד לאו, שלום רב! ברשות הרב, הייתי רוצה לשאול שתי שאלות, האחת בהתאם להגדרת נושא השאלה והשניה בנושא אחר לגמרי. 1) גילוח בחו``ל המועד פסח ובספירת העומר - ליוצאי אשכנז א) על אף שעברתי על (כמעט?) כל התשובות בנידון, טרם נתברר לי העניין במלואו: כיצד ראוי לנהוג מבחינת גילוח/אי-גילוח החל מכניסת חג הפסח ועד סיומה של ספירת העומר, כשמדובר ביהודי אשכנזי (יוצא גרמניה- שחשוב לו להקפיד ולשמור על מנהגי אשכנז המקוריים, ויחד עם זאת מגדיר את עצמו כיהודי ``דתי-לאומי``)? עד כה הבנתי כי המנהג המתאים במקרה זה הנו: לא להתגלח החל מט``ו בניסן עד ל``ג בעומר (תחילת היום), כשביום העצמאות ישנה חובה להתגלח, כמובן, ואין זה נחשב הפסק. ב) האם זהו המנהג שראוי והנכון לדבוק בו (בהתאם לתיאור הנ``ל)? אם כן, באלו ימים, מיום א` לעומר ועד ל``ג בעומר, ניתן להתגלח, בנוסף ליום העצמאות? מהו באמת הדין לגבי ימי חול המועד, לפי זה, שהגדרתם ההלכתית אמורה להיות שונה מזו של שאר ימי ספירת העומר, אם אני מבין נכון? ג) ומדוע כבוד הרב שרלו הזכיר את יום ירושלים כמותר בגילוח (למנהג אשכנז המקובל/הרווח), אם יום זה אינו חל בתוך ל``ג יום הראשוניים והרלוונטיים? 2) ברשות הרב, שאלה אחרונה לגבי רצועות של תפילין: באלו חומרים ניתן להשתמש כדי למנוע/לעצור היווצרות קרעים/קילוף הצבע השחור (באזורים מסוימים- על אף שהרצועות חדשות ואיכותיות, ומקפידים לשמור עליהן!)? האם וזלין מותר (ועוזר), גם אם אינו כשר? בברכת חג פסח כשר ושמח, ואודה לכבוד הרב על תשובה בהקדם האפשרי. בכבוד רב, דניאל

The Rabbi's answer

גילוח בחול המועד ובספירת העומר וצבע התפילין

1. א) מנהג בית אבי מורי שליט"א, ומנהג בית אבותיו הוא כפי שכתבת, מכניסת חג הפסח, עד בקר יום ל"ג בעומר. אמנם שיטת האגרות משה היא שצריכים להתאבל ל"ג ימים רצופים, ואם כך אפשר להתחיל מראש חודש אייר, עד ג' סיוון, אך רוב בני אשכנז לא נוהגים כן. ב) בימי חול המועד חל איסור גילוח מסיבה נוספת, לא מצד דיני אבלות, אלא מדיני כבוד החג. ג) איני משמש כדוברו, אבל אני מניח שהוא דיבר לנוהגים לפי השיטה השניה שהזכרתי. 2) הטוב ביותר הוא להשחירם בצבע התפילין, ובכל חנות לצורכי סת"ם תמצא את הדיו. כל חומר אחר נתון במחלוקת, ולמה לך להכנס לכך.
Answered by: הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date: July 4, 2006

איטר יד ימינו

שלום לכב` הרב, לפני זמן (20.3.06) נשאלה שאלה אודות אפשרויות הנחת תפילין ימניות(על יד שמאל) בשעה שאין לו למתפלל אלא רק תפילין מושאלות כאלו . הוצעו שני פתרונות , כאשר שליפת הרצועה והיפוכה היא מסובכת למדי, והפתרון השני של ``שבות יעקב`` הוא יחסית הקל לביצוע. שאל אותי בני, שכותב אמנם ביד שמאל, אך מבצע כל שאר הפעילות המוטוריות בפלג גופו הימני, האם עדיין הוא בקטגוריה זו. האם לפי הכתיבה תקבע היד שעליה מניחים ( כמו רבי נתן: וקשרתם....וכתבתם) או שאפשר בשעת הדחק להשתמש בפשטות בתפילין ימניות (למשל התפילין שלי...), אם הושארו בבית ספרו ונותר בבית באופן לא מתוכנן. זה יהיה נכון גם לגבי חולה במחלקה , שלא הביא את תפיליו בעת שאושפז בדחיפות. האם אוכל להשאיל לו את שלי למשל עד שמשפחתו תביא את שלו מביתו. תודה, חג שמח ד``ר שמעון שלנגר.

שימוש בחשמל בבית הכנסת

בס``ד שלום הרב בהמשך לתשובה שענית לי לגבי שימוש בחשמל בבית הכנסת מעבר לשעות הרגילות האם עליי לשלם לגבאי על השימוש בחשמל מעבר לשעות הרגילות או להציע לו תשלום או רק לצמצם את השימוש בחשמל במידת האפשר כל טוב יוסי

דיני ממונות

בס``ד לכבוד הרב דוד לאו שליט``א שלום רב לעתים אני נשאר בבית הכנסת מעבר לשעות התפילה ללימוד. בזמן הזה החשמל דולק או שאני שוכח לכבות אורות כניסה בכניסה לבית הכנסת, והגבאי מעיר לי שחבל על הפרוז`קטור שזה חשמל יקר. כמו כן אני תמיד מדליק אור באולם השמחות כדי שאחד המתפללים שמתקשה בהליכה לא ייפול בדרך לשרותים האם אני חייב לשלם לגבאי על הוצאות החשמל העודף או זה נכלל בתרומות שאני תורם לעלייה לתורה או ליזכור? או האם בית כנסת לוקח הוצאות אלה בחשבון? כל טוב יוסי.

האם חצי פסוק - טעון גניזה?

בס``ד חשוב לי מאוד לדעת במסגרת עבודתי, האם חצי פסוק טעון גניזה ואם לאו. בזכרוני יש, שראיתי פעם באיזה ספר כי מעל 3 מילים בפסוק הר``ז טעון גניזה, אולם איני זוכר דבר ברור. ילמדנו כב` הרב מה הדין במקרים כאלו בברכת כוח``ט משה