שאלה לכבוד הרב

שלום כבוד הרב. בשאלה יש פירוט רב ,זה לא כדי להלאות את כבוד הרב חס ושלום, פשוט זה מקרה שחשוב לי לפרט כדי שהכל יהיה מובן. לפני כמה שבועות התקשרה מנהלת מהגן ואמרה שנעתרה לבקשתי ושבצה אותי בגן שנה הבאה לגילאי 3 בבוקר, שמחתי מאוד כי גילאי 3 לא צורכים טיטולים. אתמול כשביררתי בדיוק איפה שיבצו אותי ראיתי ששיבצו אותי עם תינוקים בני שנה וחצי עד שנתיים שכן צורכים טיטולים! בסערת רגשות אמרתי לבוסית שטיטולים רציתי רק כמוצא אחרון, היא אמרה שזה היה מוצא אחרון אך אם יתפנה משהו אחר (כלומר עבודה עם גילאים אחרים) היא תזיז אותי לשם ובינתיים הסכמנו שלא אחתום על החוזה (עבודה). בלב שבור הגעתי הביתה ובכיתי מהמחשבה על עבודה קשה, שהרי לאן כבר היא יכולה להזיזי אותי? שקלתי כל אותו יום אם להסכים או לסרב לעבוד במעון הצעירים (עם הטיטולים), חשבתי מה שווה יותר: לסרב ולנסות לחפש עבודה אחרת, או שלהסתפק בציפור אחת ביד? החלטתי להתקשר למקום עבודה אחר ואם שם יקבלו אותי במעון בוגרים , אסרב לעבוד במעון צעירים במוסד הקודם, ואם בסופו של דבר הבוסית של המוסד הקודם תחליט להזיז אותי למקום טוב יותר וכבר יקבלו אותי למוסד האחר לתפקיד של מעון בוגרים פשוט אעבוד במוסד הקודם כי הרי עדייין לא התחייבתי לחתום על חוזה. אכן התקשרתי למוסד גנים תורני אחר ושם בקשו ממני להביא להם המלצות ואז לחזור אליהם, לא חזרתי אליהם כי לא יכולתי להשיג את אותה אחת שיכלה להמליץ עליי. סיפרתי לאימי את הסיפור והיא אמרה ש:``ככה לא עושים`` לגבי זה שהתקשרתי למוסד האחר, היא אמרה שקודם עוזבים מוסד אחד ואח``כ מחפשים עבודה במקום אחר , לא צריך לשגע אנשים. ועכשיו כבוד הרב זה מציק לי, אני חשה בזויה. האם מבחינה הלכתית זה היה מותר? האם מבחינה מוסרית ?(שהרי לא חתמתי על שום חוזה עדיין, ופחדתי לצאת קירחת מכאן ומכאן, והזמן דוחק כי עוד מעט מתחילה שנה) האם אני צריכה לבקש סליחה ממישהו? אנא כבוד הרב ענה לשאלתי, העובדה שכתבתי הכל מקלה על נפשי ואם אקבל ממך תשובה אשמח מאוד מאוד. תודה, אביטל.