The Rabbi's answer
השואה ואלוקים
לפני שנים אחדות, בלוויה של חייל צה"ל שנהרג בלבנון, הבחין הרב הגדודי כי חברתו של החלל מתרחקת מקהל המלווים וממררת בבכי, לבדה. משקרב אליה, להתעניין בשלומה, הביטה בו והטיחה: "אם אלוקים רוצה שננחל את הארץ הזאת, למה הוא לוקח את מי שבגללו אני בכלל כאן?". זעקה ולא יספה. ביקש ממנה רשות לספר סיפור קטן. "אבא שלי היה רב בארצות-הברית אחרי מלחמת העולם השנייה. בוקר אחד נדהמו כולם לשמוע שאחת מנכבדות הקהילה רשמה את בתה ללימודים בבית-הספר הקתולי. הרב ביקש ממנה לסור לבקרו. הוא פתח במילים חמות על אביה, שהיה אישיות נעלה, רב נערץ שהוא עצמו זכה ללמוד ממנו. היא קטעה את מילותיו: 'אתה בכלל יודע מי היה אבי? אתה מבין אלו חיים אני חיה מאז ראיתי מול עיניי את הקצין הנאצי רוצח אותו עם התפילין על ראשו? ילדה קטנה הייתי, והתחבאתי כשהקצין הטיח את קת הרובה שלו בראשו של אבא, שיקע בתוכו את התפילין. לקחו אותי משם כדי שלא אראה את הדם זב על פניו ומכתים את טליתו. מאותו רגע אמרתי לאלוקים שאם למי שעבד אותו במסירות הוא לא עוזר, אז אני נלחמת בו, ואת הבת שלי אני מחנכת כך שהוא ירגיש את מה שאני מרגישה מאז'. "הרב הביט בה ואמר: 'אני מעריך אותך על האמונה שבך. אחרי שנים רבות כל-כך את עדיין מאמינה ונלחמת. כי מי שלא מאמין גם אינו רואה צורך להילחם. אבל אשאל אותך שאלה פשוטה: מה רצה אותו רוצח שביקע את גולגלתו של אביך? שלא יהיה עם יהודי בעולם. שלא יהיה מי שיניח את התפילין הללו על ראשו. שבטלית כזו לא יתעטף אף לא יהודי אחד בתפילה. בקלות כזו את נותנת לו לנצח? בהשלמה שכזאת את מניחה לו להשלים את מלאכתו?'. אף את", אמר הרב הגדודי לנערה, "עשית מעשה גדול: ויתרת על חייך הקודמים ובאת לחיות בארץ, מתוך אמונה בצדקת דרכו. האם תאפשרי לכדורי אויביו לגדוע את חלומו?". תחושתם של רבנים אלו מלווה אותי ביום השואה, ובעצם לאורך השנה כולה. אם משה רבינו מבקש "הודיעני נא את דרכיך" (שמות לג,יג), ולא נענה - אין בי אשליה שדווקא לי תהיה תשובה. שישה מיליון הנרצחים לא זכו לחוות את הנסים המופלאים שליוו את עמנו, אך איני מצפה שאלוקים יראה את כוחו בכל דור ודור. "השמים שמים לה', והארץ נתן לבני אדם" (תהילים קטו, טז). לא בכל רגע נתון הוא מתערב בבריאה; עתים משאיר הוא לנו לראות עד כמה אכזריים עלולים להיות בני האדם. אני מודע לשאלותיו הנוקבות של איוב, אבל מבחין שהוא אינו מטיל ספק אף לרגע אחד בעובדה שיש אלוקים, גם אם אינו מבין על מה ולמה אירע לו כך. תשובתו של האלוקים לשאלותיו אינה ישירה, אלא מבהירה לו שאת דרכיו אי אפשר להבין במבט מקומי, רק במבט שמימי ונשגב. לימדנו גם הנביא ישעיהו כי "לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי נאום ה', כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם" (נה, ח-ט). אין בי יומרה לדעת ולהבין את כל מעשה הבריאה. אני משתדל ללמוד את הנהגת ה' בעולמו, קורא בהערצה על כל אלו ששמרו על צלם אנוש בתנאי תופת אלו, ולומד בהתפעלות מאלו ששרדו והקימו חיים חדשים, חיים של אמונה בארץ חמדת אבות, שהמתינה לבנים.
