שמיעת מגילה ברמקול

אין להשתמש ברמקול לצורך קריאת המגילה, בודאי שלא יוצאים ידי חובה בשמיעה דרך הרדיו, ואסביר. להבנת העניין אסביר מהו רמקול. החלק שאליו מדברים עשוי פח דק וגמיש המקבל תנודה מקולו של המדבר. מכסה הפח נקרא ממברנה, מהודק לגרגירי פחם המעבירים זרם חשמלי, שעוצמתו משתנה בהתאם למידת הלחץ. הזרם עובר למכשיר הרמקול, שם הוא עובר בסליל המקיף ברזל, שכתוצאה מהמעבר של הזרם הוא הופך למגנט, והוא מושך אליו ממברנה, כשעוצמת המשיכה תלויה בעוצמת הזרם. תנודות אלו של הממברנה מזעזעות את הביבה, כאותם זעזועים שנעשו על ידי המדבר, כשדיבר אל המקרופון. יוצא א"כ שהקול שנשמע אינו קולו הטבעי של המדבר, אלא זהו קול שנוצר על ידי זרם חשמלי. לכן סברו הגרש"ז אויערבך ועוד פוסקים שלא יוצאים ידי חובה, כי צריכים לשמוע את קול המדבר. אמנם החזון איש כתב שאפשר שאם הקול נוצר על ידי המדבר, ובאותו רגע הוא נשמע כדרך המדברים, נחשב הדבר כשומע ישירות. את דבריו ניתן לפרש על פי שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ב סי' קח) שכתב ששמיעה טבעית היא באופן שגלי הקול הנוצרים מדיבור האדם עוברים באויר עד שמגיעים לאוזן השומע, ושם נקלטים. א"כ אין הבדל בין תנודות האויר לתנודות החשמל, כלומר הדיבור מתחלק לשנים- יצירת הקול והעברתו לאוזן השומע. אם כן, לאחר שנוצר הקול בכשרות, ואנו דנים על צורת העברתו, אין לחלק בין גלי הקול לתנודות האויר, אלא שיש צורך שישמע הקול מיד ולא ייעצר, כי אם נוצר קול בסרט הקלטה, הפסיק הקול להיות מיוחס אל המשמיע אלא אל הסרט. יש לציין שהאגרות משה עצמו כתב שלא יוצאים ידי חובה במכשירי חשמל. לכן, אין להשתמש ברמקול, ובודאי שלא יוצאים ידי חובה דרך גלי הרדיו. בשעת הדחק, אם יש עשרה ששומעים ישירות ללא הרמקול, אפשר יהיה להסתמך על דעת החזון איש, אך רק אם אין אפשרות אחרת.