אבל במשלוח מנות

אבל חייב במשלוח מנות, ואפילו בתוך השבעה, שהרי אבל חייב בכל המצוות (טור סי' תרצו, ראה ספר חסידים סי' תשיג). אבל מן הראוי שלא ישלח דברים המשמחים אלא דברי מאכל רגילים, ושולח בצינעה לאחד מקרוביו או לאחד העניים במקומו, ויוצא בזה ידי חובה. (ראה משנה ברורה שם ס"ק יז ושער הציון שם). בני אשכנז נוהגים כפסק הרמ"א (שם סעיף ו) שלא שולחים לאבל משלוח מנות, כל שנים עשר חודש, ואפילו דבר שאינו של שמחה, (ראה בט"ז ס"ק ג). אם שלחו לו משלוח מנות, אינו צריך להחזיר (שו"ת כתב סופר סי' קמא). בני ספרד נוהגים ששולחים לו לאחר השלושים, למרות שהוא בתוך השנה. אם האבל עני מותר לשלוח לו מנות בכל אופן. (שו"ע שם ומשנה ברורה ס"ק יח-כב, ראה שו"ת דברי מלכיאל ח"ה סי' רצז). ממילא אין מקום לשאלה האם אשתו יכולה לשלוח בשם ה"בית", שהרי הוא מחוייב בכל מקרה. אגב, נשים חייבות במשלוח מנות, ובכל מצוות הפורים כאנשים. יש הפוסקים שמכיוון שה"בית" שולח, ממילא היא ובעלה יוצאים ידי חובה, רק שיקפידו שישלחו שתני משלוחים לפחו, כך שבסך הכל יגיעו למצב שכל אחד מהם שלח שתי מנות לפחות לאדם אחד. דעת הגר"א היא שנשים פטורות ממצוה זו. (רמ"א סי' תרצה, מגן אברהםשם ומשנה ברורה ס"ק כה. פרי חדש הגר"א והגרעק"א שם).