הלכות ערב פסח שחל בשבת

שבת פרשת "מצורע" א. בשנה זו מקדימים את דרשת שבת הגדול, לשבת ז' ניסן (משנה ברורה סי' תכט סק"ב). ב. במוצאי שבת זו אומרים "ויהי נועם, ואתה קדוש" כבכל מוצאי שבת. ג. את הפטרת "וערבה" אומרים בשבת ערב פסח – שבת "אחרי מות". שבוע שלפני פסח ד. בודקים את החמץ ביום חמישי בערב (אור לי"ג ניסן), מיד לאחר צאת הכוכבים (כבכל שנה באור לארבעה עשר), מברכים על הבדיקה ואומרים אחריה "כל חמירא" כבשאר השנים. שומרים בפינה מיוחדת את החמץ המיועד ליום שישי ולשבת. ה. צום בכורים מוקדם ליום חמישי, לא ליום שישי. לכן, הבכורים מתענים ביום חמישי, או שנפטרים ע"י סעודת מצוה באמירת סיום מסכת, או בשמיעה. יום שישי – ערב פסח ו. תפילת שחרית רגילה, אומרים "מזמור לתודה" (בני אשכנז אומרים גם "למנצח"). ז. אין איסור מלאכה כל היום. ח. למרות שמותר לאכול חמץ כל היום, וגם בשבת עד שעת האיסור, אבל גם השנה שורפים את החמץ קודם שעה חמישית (זמנית), כמו בכל השנים ( ), כדי שלא יבואו לטעות בשאר השנים. אבל לא אומרים את נוסח הביטול "כל חמירא". ט. מותר להכשיר את הכלים במשך כל היום. החכם עיניו בראשו ומנקה ומכשיר את הכלים מוקדם יותר, ומצניע את כלי החמץ לכל המאוחר בשעות הבקר. י. בעלי שיניים תותבות, או בעלי פלטות ליישור שיניים יקפידו שלא לאכול חמץ חם החל מצהרי יום שישי. יא. החמץ נמכר לנכרי ביום שישי בבוקר כבכל השנים, המכירה תחול שעה קלה לפני כניסת שבת. יב. היות שהשנה היא שנה רביעית לשמיטה, מי שיש בידו מטבע של מעשר שני יחלל אותו על מטבע קטן ויבער. (נוהגים לומר במנחה של שביעי של פסח את פרשת וידוי מעשרות, דברים פרק כו). הכנות לסדר ביום שישי יג. מכינים מערב שבת את הנרות להדליק במוצאי שבת. מדליקים נר ל – 24 שעות ביום שישי, כדי שתהיה אש מוכנה במוצאי שבת. יד. יש לבדוק את המצות אם הופרשה חלה כדין, ולהפריש לפני שבת. המצה עצמה היא "מוקצה" בשבת. טו. צולים את הזרוע לפני שבת. אם שכח ולא צלה, יצלה בליל החג (מוצאי שבת), אך אז חייב לאכול את הזרוע ביום החג (לא בליל הסדר), כדי שתהא זו צלייה לצורך יום טוב. טז. מבשלים את הביצה לקערה בערב שבת, אם שכח ולא בישל יבשל בליל החג (מוצאי שבת), ויאכלנה בסעודה. (אף שיש סוברים שהשנה לא זקוקים לה כלל, כי היא באה זכר לקורבן החגיגה המבושל, ובליל פסח במוצאי שבת לא היה קרבן חגיגה. אבל נהגו לאוכלה, משנה ברורה סי' תעג ס"ק כב). יז. את עלי החסה למרור צריכים לבדוק ביום שישי, ויניחם במקום קר ויבש, ולא בתוך מים, שלא יהיה להם דין כבוש, ולא יוכל לצאת ידי חובה בעלים כבושים. יח. הנוהגים לקחת "חריין" למרור, צריכים לרסקו בערב שבת, ולאחסנו בכלי סגור היטב כדי שלא יפוג טעמו עד ליל החג. אם שכח כתב המשנה ברורה שיכין בליל החג מעט ובשינוי, כלומר שיטחן אותו על השולחן ישירות, ולא על גבי צלחת. יט. את מי המלח לטיבול ה"כרפס" יש להכין ביום שישי, ואם שכחו יכינו בליל החג רק מעט, לצורך טיבול, ובשינוי, כלומר קודם יתן מים בכלי, ואחר כך יוסיף מלח כפי הצורך. כ. את החרוסת יש להכין מערב שבת. אפשר להוסיף את היין במוצאי שבת. כא. אם הדבר אפשרי, ראוי להכין בערב שבת, את שולחן ה"סדר", מושב ה"הסבה", ה"קערה", וכל הדרוש לליל החג, כדי שלא יתעכבו במוצאי השבת עד שיכינו את שולחן הסדר, שהרי אין מכינים משבת ליום טוב. בישולי שבת כב. אין לבשל לשבת זו תבשיל שעשוי מחמץ גמור, מחמשת מיני דגן, לפי שהם נדבקים לסיר, ואי אפשר לנקותו היטב בשבת. כג. תבשילים חמים לשבת, יש לבשל מאכלים הכשרים לפסח, טוב להשתמש בתבניות חד פעמיות, אך אפשר גם בכלי הפסח, ולהעמידם על פלטה כשרה לפסח. אם רוצה יכול להעבירם מהקערה לכלי שני הכשר לפסח, וממנו יעביר לכלי החמץ, ויזהר שלא להתיז מכלי החמץ לכלי הפסח, או שימתין עד שיצטנן התבשיל, ואז יכול להעביר ישירות מכלי החמץ. כד. טוב להשתמש בשבת זו בכלים חד פעמיים, וכך אפשר להעביר אוכל מבושל מכלי הפסח לצלחות ולקערות. כה. אפשר לאכול חמץ בתחילת הסעודה, לנקות את הפירורים מהשולחן, להחליף מפה, ולהמשיך את הסעודה במאכלים כשרים לפסח ובכלים כשרים לפסח. כו. יש אוכלים חמץ בפינה בבית, בליל שבת חשוב להקפיד שיהא זה בטווח ראיית הנרות, כי נרות שבת במקום האכילה הם. כז. יש שאוכלים בסעודת שחרית מאכלים קרים כדגים וירקות, ואחרי חצות אוכלים סעודה שלישית תבשילים חמים שהתבשלו בכלי הפסח. כח. אם השתמשו בכלי חמץ, יש לקנח את הכלים בנייר יבש לפני זמן איסור החמץ, ולא ידיחום במים, ומיד יצניעום במקום המיוחד. סעודות שבת כט. מעיקר הדין מותר לאכול מצה בליל שבת, כך כתב המשנה ברורה, וכן נהג החיד"א. מנהגינו הוא שלא לאכול מצה מראש חודש ניסן. בשבת ביום אסור לאכול מצה מעיקר הדין. יש סוברים שהוא הדין למצה מטוגנת או מבושלת. (למי שיש שיניים תותבות שקשה לנקותם מפירורים, יש להקל). לפיכך, אם אוכלים חמץ יזהרו להכין במידה, כדי שלא יישאר הרבה אחרי זמן איסורו. (לקטנים שעלולים לפזר פירורים, עדיף לתת מצה). ל. אפשר לקיים את סעודות השבת (לילה ויום) במצה עשירה, כלומר מצה שנילושה ביין או במי פירות או בביצים וכדומה, ללא מים. (ויזהר שלא תבוא במגע עם כלי הפסח, לבני אשכנז האוסרים לאוכלה בפסח). ואף שברכתה בכל השנה "בורא מיני מזונות", מ"מ קביעות הסעודה של שבת קובעת אף לברכת "המוציא" ול"ברכת המזון". יום השבת לא. בשבת בבקר משכימים לתפילה, כדי להספיק לאכול את החמץ קודם זמן איסורו. לא יקראו יותר משבעה קרואים, לא מאריכים בתפילה. לב. יש האוכלים סעודה קלה, מברכים ברכת המזון, קמים מהשולחן ומפסיקים, לפחות חצי שעה. ונוטלים ידיים לסעודה שלישית, אף שטרם הגיעה שעת חצות היום. זו דעת הגר"א והחזון איש. מי שאינו נוהג כמותם בכל ימות השנה, קשה להורות כדרך זו משום חשש ברכה שאינה צריכה. לג. חשוב לזכור לשטוף את הפה ולנער את הבגדים לאחר אכילת חמץ. לד. אם נשאר חמץ, יש לפררו לפירורים (אין איסור טוחן, כי אין טוחן אחר טוחן), ולהשליכם לבית הכסא. אפשר לשפוך על שאריות החמץ אקונומיקה או חומר פוגם אחר. אפשר גם להכניס לארון שנמכר לנכרי. מנערים את המפה. מטאטאים את הבית בצורה טובה (במטאטא רך, או במקל גומי), ביטול חמץ לה. לקראת סוף זמן ביטול חמץ (סוף השעה החמישית), צריך לבטל את החמץ באמירת "כל חמירא", כמו בשאר השנים בזמן השריפה שבת אחר הצהרים לו.טוב להתפלל מנחה חצי שעה לאחר חצות היום, לאחריה יש נוהגים לומר סדר הקרבת קרבן הפסח. לז. סעודה שלישית נאכלת לאחר מנחה. ואוכלים מתבשילים כשרים לפסח בלי נטילת ידיים וברכת המזון, ואין שותים יין בסעודה זו. בני ספרד אוכלים מצה עשירה גם בסעודה זו. אבל לא מתחילים את הסעודה מתחילת השעה העשירית. לח. לא מכינים את ליל הסדר בשבת, לא חימום אוכל ולא סידור השולחן. מוצאי שבת לט. בצאת השבת תאמרנה הנשים "ברוך המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה, ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (בלא שם ומלכות). או שתתפללנה ערבית ותאמרנה "ותודיענו". מ. אחר הבדלה זו מדליקות נרות מהנר שהכינו, ומברכות קודם ההדלקה "להדליק נר של יום טוב", ו"שהחינו". אחר כך מותרות בבישול ובהכנת הסדר. מא. בתפילת ערבית מוסיפים "ותודיענו". מב. סדר הקידוש יקנה"ז – יין קידוש נר הבדלה זמן. (הנשים שברכו "שהחינו" עונות אמן על ברכה זו, אף שכבר יצאו בה בשעת הדלקת הנרות, מפני שכוונתן על שאר מצוות הלילה). מג. בברכת "אשר גאלנו" בהגדה, יש משנים בשנה זו את הנוסח ואומרים "ונאכל שם מן הפסחים ומן הזבחים". יתן ה' ונזכה לעשות זאת במהרה.