התרבות שלנו?

Do you have a halachic question?

Send your question and receive a halachic answer from the Rabbi.

The question

Asked by: אנונימי January 6, 2004 | 162 views
בס``ד עש``ק פרשת בהעלותך תשס``ג לרב שלום, כמחנך כיתה גבוהה בתיכון (פנימייתי) ניגשו אלי בנות וביקשו להשתחרר להופעה של להקה שאת שמה לא שמעתי עד היום (וגם כעת אינני זוכר, משהו כמו ``סאבלימנט``). הופעה שהתקיימה בחוצות העיר. שאלתי את בנות האם לדעתן אוכל גם אני לשבת באותה הופעה. תגובתן: אין בעיה. אתה מוזמן. לאחר שהבהרתי שיש שני אלמנטים: א. ההופעה ותוכנה. ב. האוירה מסביב. עדיין עמדו הבנות על כך שההופעה בהכשר הבד``ץ (של היהדות הדתית לאומית). שיחררתי את הבנות להופעה (תוך הדגשה שאני לא מעלה בדעתי שהן מועלות באמוני). לאחר מעשה התברר שלפני המופע היה סטאנדאפיסט שסיפר בדיחות גסות (שלטענתן הן לא ידעו שיהיה וגם לא הקשיבו לו), המופע עצמו כלל מעט גסויות מצד הלהקה ואוירה ``מחשמלת`` של בני נוער חילוניים (והרבה דתיים) שנכנסו לאוירה טעונת הורמונים. למחרת ערכתי דיון בכיתה והתפתחה דינמיקה מענינת. חלק ניכר מהכיתה טען כלפי אותן בנות שהן מעלו באמון. הקבוצה שהלכה (ברובה) טענה בתוקף שהן לא מעלו באמון. זו תרבותנו ובא נפסיק להיתמם. יתרה מזאת, הן טענו כלפי האחרות שהן צבועות ומתחסדות כיוון שחלקן הגדול הולך לקולנוע ורואה דברים לא פחות גרועים, כמעט כולן צופות בטלוויזיה ורואות דברים חמורים ביותר (אה כן, והן מורידות את הראש בקטעים המתאימים), מצ`וטטות באופן חופשי עם בנים באמצעות האינטרנט וכו`. יתרה מזאת, חלק גדול מאד הולך למופעי קיץ לא פחות גרועים (היו גם שהזכירו את השותפות הערה של הציבור שלנו בפסטיבל ערד ז``ל), וחלק ניכר מחזיקות דיסקים של הלהקה הזאת. לטענתן, גם הזמרים עם ``ההכשר`` כמו ריטה (וגם רמי) או שלמה ארצי לא הכל נקי אצלם ובטח לא במופעים שלהם. טענו בנות אחדות שהן רק שומעות דיסקים ועל הגסויות הן מדלגות - ענו האחרות ואמרו שזה גרוע יותר כי את משננת לעצמך מה צריך לדלג. הזעקה שקמה הציפה בעיה יסודית. עובדתית אין כמעט בית אשר אין שם מת (=טלויזיה), אין כמעט בית שאין בו מחשב ואינטרנט שנעשה בו שימוש נרחב יותר. אין כמעט בית שלא מתיר לבני ביתו ללכת לקולנוע או למופעים כאלה ואחרים. (החרד``לים הם מיעוט שאינו מייצג את האווירה השוררת בפועל בקרב רוב הציבור שלנו). שאלתי אליך - האם לדעתך אני צריך לצאת חוצץ כנגד השותפות התרבותית שהתרקמה כיוון שלאור השפל התרבותי אין אנו והם יכולים לדור בכפיפה אחת, או שיש פתרון אחר ל``גבינה השוויצרית`` שרקמנו במשך השנים? ברצוני ליידע אותך ששאלה זאת נשלחת במקביל לרבנים נוספים מתוך הציבור שלנו על מנת לנסות לתת מענה הולם לשאלת יסוד זו (המציקה כבר זמן רב ודומני שעדיין לא קיבלה טיפול שורש), בתודה מראש א

The Rabbi's answer

התרבות שלנו?

את השאלה קראתי בשימת לב, האווירה שתיארת מוכרת לי גם מעירי. איני סבור שיש לטמון את הראש בחול, ובוודאי שלא לתקוף את הנושא חזיתית. אלא צריכים להיות מודעים לבעיה. נדמה לי שעצם הדיון שהתפתח בכיתה היה חשוב מאד, כי הוא הציב מראה בפני הבנות בשאלת זהותן כבנות שומרות תורה ומצוות. כדאי לעודד דיונים כאלו, כשהקו המנחה צריך להיות עד כמה הן מודעות לכך שהיהדות היא דרך חיים, בכל ענפי החיים, וישנם דברים שאינם מתאימים לקו זה. בין הבנה שהיותך בת דתית מחייב, לבין התנתקות מהנעשה בעולם ישנו מרחק גדול, כך שאפשר לצאת עם הבנה זו, עם החלטה שתמשיכו (גם בשנה הבאה) לקיים דיונים כאלו, דיונים בהם כל אחת תבדוק את עצמה אם אכן היותה מאמינה בא לידי ביטוי בחיי היומיום שלה. במקביל חשוב לחזק גם את ערכי הבית היהודי. דווקא הדיון שהתפתח נותן תקוה שאפשר יהיה להמשיך ולעסוק בנושא בדרך מכובדת, שתסייע לבנות ללמוד ולהעריך את הדברים החשובים באמת. בהצלחה
Answered by: הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date: February 6, 2004

אישות ופרישות

בס``ד לכבוד הרב שלום. ברצוני לשאול בעניין אישות ופרישות, שכן יש לי תהיות בחיי היום יום, כיצד לקיים שני דברים אלו בחיי היום יום. בספר ``מסילת ישרים`` כותב הרמח``ל, שאף על פי שהביאה מותרת לאדם (אדם נשוי כמובן, ובזמן שהזוג מותרים) היתר גמור, אל לו להיות מצוי הרבה אצל אישתו, כלומר שלא להרבות בביאה. כמו כן, אנו מצווים ``קדושים תהיו...`` והמפרשים מסבירים - פרושים תהיו. מאידך, האדם מצווה לקיים יחסי אישות עם אשתו, מתוקף מצוות ``פרו-ורבו``, שהיא קיום העולם, וכן מתוקף מצוות עונה, ובשנתו הראשונה לנישואין, גם מטעם מצוות ``ושימח את אישתו אשר לקח...``. כחלק ממצוות עונה, אנו יודעים שעל הגבר לספק את אישתו, כאשר היא מתקשטת לכבודו, וכד`. השאלה שלי היא, כיצד יש לפעול בין שתי המידות הללו. כלומר, בין חיי אישות, ובין חיי פרישות. לכאורה אין סתירה בין השניים, אך בחיי יש סתירה. זאת מפני שאישתי רוצה את קיום יחסי האישות בתדירות גבוהה (לכל הפחות, יותר פעמים משאני רוצה). אני משתדל שלא להרבות בקיום היחסים, מפני שאינני רוצה להרבות בהנאותיי הגשמיים (כפי שראוי לו לאדם להתנהג, ע``פ מסילת ישרים, וכן ע``פ חז``ל). אני משתדל לספק את אישתי, אך עם זאת, היא רומזת שהיא רוצה עוד... אני רוצה לקיים אורח חיים של קדושה וטהרה, אך אני מרגיש שריבוי קיום היחסים, מרבה אצלי את היצריות ואת הגשמיות. מאידך, אני רוצה שאישתי תהיה שמחה ומרוצה, ואף על פי שהיא אינה דורשת את קיום היחסים במפורש, אני חש פעמים רבות (לרוב ע``פ מעשיה, ושפת גופה) שהיא רוצה לקיים יחסי אישות. אשמח אם הרב יוכל להדריך אותי, כיצד לנהוג, בין שתי המידות הללו. תודה מראש וכל טוב.

יום החתונה

שלום לכבוד הרב. ב``ה אנחנו מתחתנים בקרוב. (שנינו ספרדים ולא מקפידים שלא להיפגש לפני החתונה). האם יש בעיה הלכתית להצטלם יחד ביום החתונה כאשר ברור שהצילומים יכללו מגע כלשהוא. בתודה מראש.

טיפול בשיער

שלום רב, אני גבר בשנות העשרים ולאחרונה התגלו אצלי בעיות בעור הקרקפת הגורמות לנשירת שיער. לשם פתרונן אצטרך לבצע בדיקה הנקראת ``טריקולוגיה`` [שיטה טבעית]. האם יהיה מותר לעבור את הבדיקה [הכוללת מעבר על הקרקפת בלבד] ע``י אישה שתעשה זאת? האם משנה גילה של אישה זאת? בתודה מראש.

כיסוי ראש

נאמר לי שכיסוי ראש הוא מן ההלכה מניין?????