אכילה בטעות ביום כיפור

א. השולחן ערוך (או"ח סי' קצו ס"א) פסק שאכל דבר איסור, אף על פי שאינו אסור אלא מדרבנן, אין מזמנים עליו, ואין מברכים עליו לא בתחילה ולא בסוף, הוסיף המשנה ברורה (ס"ק ב) שלא עונים אמן על ברכתו. הסתפק בספר רבבות אפרים (ח"ה) האם דין זה נאמר רק באוכל דבר איסור, או גם באוכל דבר היתר ביום שאסור לאכול בו, כנידון שאלתך. בספר מטה אפרים (סי' תרב ס"ב) כתב לגבי צום גדליה שאם אכל כדי שביעה יברך, ולכאורה מסברתו שחשש לדעת הפוסקים שבאכל דבר איסור כדי שביעה מברך, א"כ גם ביום הכיפורים הדין כן. אבל בשם הגר"ח קנייבסקי שליט"א שמעתי שאמר שאם אכל בשוגג יברך (כמבואר במשנה ברורה), אך אם אכל במזיד לא יברך. ב. בוודאי שמחוייב מכאן ואילך להמשיך את הצום, אך יש נידון בפוסקים אם יקיא את מה שאכל? בנידון כעין זה הסתפק המנחת חינוך (מצוה שיג אות ב), ובנידון זה כתבו גם בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קכז, שו"ת כתב סופר או"ח סי' קיז ושו"ת חלקת יואב יור"ד סי' ט. מדבריהם משמע שאם יקיא אכן ינצל מן החטא, מפני שבכך יציל את מעיו שלא יהנו מן החטא. אך דעת האיחעזר היא שכיוון שכבר אכל ועבר את העבירה לא יועיל לו להקיא. ג. אין ספק שלהתוודות על איסור זה מחוייב, ואולי יזכה ביום כיפורים זה לכפרה.