המתנה בין בשר לחלב

1.אמרה התורה שלוש פעמים "לא תבשל גדי בחלב אמו", למדו חכמים שאחת הפעמים אוסרת אכילת בשר וחלב יחדיו (שו"ע יור"ד סי' פז סעיף א, וסי' פט סעיף א). לכן, האוכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל מאכלי חלב אחריו עד שימתין. אם לאחר זמן ההמתנה נשאר בשר בין השיניים צריכים להסירו ולשטוף את הפה קודם אכילת מאכלי החלב. (סי' פט סעיף א). הסיבה שצריכים להמתין היא שאמרו חז"ל שבבשר יש שומן המשאיר בפה טעם זמן ארוך, ולאחר 6 שעות פג טעמו של הבשר. הרמב"ם מפרש שהטעם הוא שנשאר בשר בין השיניים, ואם יאכל מאכלי חלב קודם 6 שעות יתערב הבשר שבין השיניים בחלב, אבל לאחר 6 שעות מתעכל הבשר שבין השיניים, ואין צורך להמתין. ההבדל בין הטעמים הוא אם מצא בשר בין שיניו לאחר 6 שעות, לפי הטעם הראשון הוא מחוייב לנקות את שיניו, לפי הטעם השני הבשר כבר מוגדר כנתעכל. הבדל נוסף, אם לא אכל את הבשר אלא לעסו בפיו לתינוק, לפי הטעם הראשון מותר לאכול מאכלי חלב אחריו, כי לא נשאר שומן בין שיניו, לפי הטעם השני חייב להמתין 6 שעות, מפני שהבשר עודנו בין שיניו. השו"ע מחמיר כשני הטעמים (סי' פט סעיף א). הסיבה ל 6 השעות היא מסוגיית הגמ' האומרת שאחרי הבשר אסור לאכול גבינה עד הסעודה האחרת. הסברא המובאת בשולחן ערוך שצריך להמתין 6 שעות, למדה בגמ' ש"סעודה אחרת" הכוונה היא למרחק הזמן בין סעודת הבוקר לסעודת הערב, דהוא 6 שעות. הרמ"א מביא דעה נוספת (תוס' וראבי"ה) האומרת שממתינים שעה אחת, והסברא היא שממתינים לסעודה האחרת, כלומר כשמסיים את הסעודה האחת, ומברך אחריה, המשך אכילתו מוגדר כסעודה אחרת, לכן מספיקה שעה (אם לא בירך, כל היום אסור לאכול בשר, מפני שהוא מוגדר כמי שעוד לא סיים את הסעודה הראשונה). יש דעה שלישית שההבדל בין סעודה לסעודה הוא 3 שעות. להלכה, השולחן ערוך סובר שממתינים 6 שעות. הרמ"א מביא שנהגו להקל אחרי שעה אחת, אך מסיים שנכון להמתין 6 שעות. (ראו גם ט"ז וש"ך סי' פט, וכן ערוך השולחן שם). יוצאי גרמניה והולנד נהגו להמתין 3 שעות, ומנהג אבותיהם בידיהם. (בשו"ת נחלת פנחס להרב מאיירס מהולנד זכור לי שסבר שגם תושבי הולנד צריכים להחמיר ולהמתין 6 שעות, הספר אינו בידי). על כל פנים, כשהמדובר הוא ב - 6 שעות, הכוונה היא שעות שלימות (דרכי תשובה סי' פט ס"ק ו), ואין להקל בפחות מכך. (כף החיים סי' פט אות ה, ועוד). 2. התרת נדרים זו אינה שייכת לנדרים שבין בעל לאישתו, ואף להסוברים שכן שייכת, אבל הוא לא הפר ביום שמעו, לכן ראוי לגשת לחכם בבית הכנסת שליד ביתכם ולהתיר את הנדר הזה, כי זוג החי ביחד, וזמני האכילה שונים, אין זו הדרך הנכונה, שהרי גדולה לגימה שמקרבת את הבריות, קל וחומר בבני זוג.