כמה שאלות

א. הגמרא אומרת שנשים פטורות מתפילין משום שזו מצות עשה שהזמן גרמא, וכל מצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות. (קידושין כט). הפרי מגדים מציין שהיות שתפילין דורשים גוף נקי, ובחלק מהזמן נשים אינן בגוף נקי, לכן אינן מחוייבות במצוה זו, ואם רוצות להחמיר על עצמן מוחים בידם (סי' לח ס"ג, שבת מט, עירובין צו רש"י ותוס' שם, שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' יא). החינוך כתב (מצוה תכא), אם רצו להניח אין מוחים בידן, ושכר יש להן, אבל לא כאיש, שאינו דומה מצווה ועושה לשאינו מצווה ועושה. על השו"ע כתב בספר בית הלל והשיג על החינוך (יור"ד סי' קפב, ראי דעת תורה אות יא) שכתב שאסור לה להניח תפילין וללבוש ציצית, משום שכלול הדבר באיסור "לא יהיה כלי גבר על אישה", וכבר תירגם יונתן בן עוזיאל שהכוונה היא לתפילין וציצית. הרב בעל פתח הדביר תמה עליו שלא מצאנו תנא נוסף שסובר כן, ועוד שמיכל בת שאול נהגה כן ולא מיחו בידה. אך ציינו הפוסקים שממיכל אין קושיא מפני שהיתה בת מלך ואשת מלך ולא יטעו בה. בשו"ת מהר"ם שיק כתב (יור"ד סי' קעג) שאסרו לאישה תפילין רק אם מתכוונת לנוי, או אפילו כשמתכוונת לנוי ולמצוה, אבל המתכוונת למצוה בלבד מותר. בכיוון זה כתב גם הגר"מ פיינשטיין (שו"ת אגרות משה או"ח ח"ד סי' מט), אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצוות אף שלא נצטוותה, אבל מכיוון שאינו לכוונה זו אלא מצד תרעומתה על השם יתברך ועלתורתו, אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור, שהאיסור דכפירה וכו'. ראי שם שהאריך בכך שאין הבדל בקדושה בין גברים לנשים. המהר"ל בחידושי גור אריה בעירובין שם כתב שכיוון שכתוב בתפיליחן "כי שם ה' נקרא עליך", אין ראוי שיהיה נוטל את השם להיות נקרא עליו אם אינו מחוייב, ועל זה נאמר "לא תישא את שם ה' אלוקיך לשוא". ב.גניזה היא הטמנה בקרקע, לא שריפה. שריפה היא כיפוי בידיים, ואין זה דרך כבוד לכתבי הקודש. ג.מותר לכתוב בסידור התפילה דברים, לחיזוק התפילה, לעורר הכוונה ולתועלת המתפלל/ת. ד. אכן יש מחמירים להצריך גנרטור פרטי, ולא להנות מחילול שבת. המתירים מסתמכים על כך שהיום הכל אוטומטי ולא צריכים לעבוד בשביל זה, ואם יש צורך בתיקון, הוא מבוצע עבור בתי חולים או בתים פרטיים בהם שוכבים חולים הזקוקים לחשמל, והתיקון עבורם הוא גם עבורינו, כי אין זו פעולה מיוחדת.