האם מותר לבנות מצבה אחת משותפת לשני בני זוג מבחינת צניעות או שאר הלכות ( המדובר ברב ואשתו)

מתוך השאלה לא ברור לי אם המדובר הוא ששניהם אינם בחיים, או ששניהם בחיים, ומכינים עצמם, או שאחד מהם אינו בחיים. יש מעט הבדל בדבר. אם אחד מבני הזוג בחיים, דעת רבי משה פיינשטיין (יור"ד ח"ב סי' קנג) שיש בדבר כפירה באמונתנו בתחיית המתים, שהרי מקווים אנו שבכל רגע יגאלנו, אבל אם אחד עשה זאת אין עליו דינים כתוצאה מדבר זה, כלומר, אם איש הוא ועשה כזאת לרעיתו, אין עליו איסור לשאת אישה שניה. בעיקרון, המצבה היא תיקון לנשמת הנפטר, כך הביאו הפוסקים בשם האר"י הקדוש שערי המצוות פרשת ויחי. לכן פסק בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' עא ס"ק ו) שלא לשמוע למי שציוה שלא יעמידו מצבה על קברו, היות שיש בכך תועלת עבור נשמתו. לפי זה לכאורה יש מקום לומר שראוי יותר לעשות מצבה נפרדת לכל אחד, כי איננו יודעים מי זקוק לתיקון גדול יותר, וחשבונות שמיים נסתרו מאיתנו. בשו"ת לבושי מרדכי (תליתאי יור"ד סי' נג) נשאל אודות שני קברים סמוכים זה לזה וכתב, ושמעתי מאיש מהימן שראה בלמברג שישנו מצבה אחת לשני קדושים שמסרו עצמן על קידוש השם ביסורים גדולים, ואפשר משם אין ראיה משום דיש לפרסם מעשה הרשעים הרוצחים ולהעלות עליהם חימה וכו'. ומסקנתו היא שהיות שמצבה כזאת היא דבר חריג, יעורר הדבר את שימת לב האנשים, שיבואו לבקש רחמים, בראותם שינוי כזה בבית העלמין. בשו"ת יגל יעקב (או"ח סי' יא אות ז) נשאל אודות מצבה אחת לאב ואם והשיב שמעיקר הדין אין מקום לאסור, אך סיים שבדברים אלו המנהג הוא עיקר גדול. מסיום זה ניכרת הסתייגות מדבר חדש וחריג זה. לצאת ידי כל הדעות אציע שאם רוצים זאת יכולים, אך שתהיה הפרדה כל שהי בין שתי המצבות, בין אם בחלק העליון בין אם בחלק התחתון, ובכך יהיה ייחוד לכל אחד מהנפטרים, וגם חיבור, שאני מניח שרצון השואל הוא לעשות לכבודם.