הוספת ז``ל לשם נפטר

הגמרא בקידושין אומרת (לא,ב) שכיבוד אב ואם הוא שכשמזכירם בתוך שנים עשר חודש מפטירתם אומר על אביו "הריני כפרת משכבו", ולאחר שנים עשר חודש אומר "זכרונו לברכה לחיי העולם הבא". דין זה נפסק בשולחן ערוך יורה דעה (סי' רמ סעיף ט). הט"ז והש"ך שם דנים באמירת זכרונו לברכה בלבד. בשולחן ערוך (שם סעיף כח) אומר דין זה גם כשמזכיר את שם רבו. בהזכרת שם של יהודי גדול, שלמדנו מדבריו, מתורתו, בודאי שראוי לכבדו בהזכרת תוספת זו. אך חיוב אין. לכן מנהג זה טוב ויפה כשמכבדים אדם, ולא מזכירים את שמו ללא איזכור לכבוד. "מותר" לנהוג מנהג זה בכל נפטר. אולי בכך נתקן מעט את הפגיעה של שנאת החינם.