חימום נוזל בשבת על גבי מיחם

אציין את עיקרי הדברים: בשבת (לד) למדנו שלא להטמין בשבת קדירה בדבר שאין מוסיף הבל, גזירה שמא ירתיח. פירש רש"י שם: "שמא ימצא קדירתו שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחילה ונמצא מבשל בשבת". הרא"ש (שם סי' י) כתב, "ולמאי דפרשינן דלא שייך בישול בתבשיל שנתבשל לא תקשה הא דאמרינן... 'גזירה שמא ירתיח' - התם לאו משום בישול אלא משום שמא יחתה". לדעתו אין חילוק בין לח ליבש, וכך גם דעת הרמב"ם פר' ט' הל' ג'. אמנם, כפי שראינו, רש"י פירש שהגזירה היא משום בישול, ולשיטתו פירש הרא"ש שם (סי' יא): "למדנו שאף בתבשיל שנתבשל שייך בו בישול כיוון שיש בו משקה, והא דאמרינן 'כל שבא בחמין...' היינו בדבר יבש". כן נקטו גם התוס', אור זרוע, הסמ"ק ועוד. השו"ע הכריע בסי' שיח סע' ד שיש בישול אחר בישול בלח, אם נצטנן, דהיינו שירד אל מתחת לחום שהיד סולדת בו. אמנם בדברי הרב עובדיה יוסף ראינו שהקל (שו"ת יחווה דעת חלק ב סי' מה): ומבואר ב'בית יוסף' בשם רבינו יונה ורבינו ירוחם, שלא נקרא תבשיל לח לענין זה אלא כשרובו רוטב ומרק, אבל תבשיל של בשר או דגים, ויש בו קצת רוטב ושומן, מאחר שרובו יבש אין בו משום בישול אחר בישול. וכן הסכים הגאון רבי אברהם פימנטיל בספר 'מנחת כהן' ושכן מסתבר, שהרי אין לך תבשיל של בשר שאין בו מוהל ושומן, ועם כל זה נידון כתבשיל יבש לענין זה, וכן כתבוֹ ה'פרי מגדים', לפיכך תבשיל של בשר או דגים ותפוחי אדמה וכיוצא בזה, כל שרובו יבש מותר לחממו בשבת, גם באופן שמגיע ליד סולדת בו, אבל תבשיל לח כגון מרק, אף שיש בו חתיכות בשר, מכיון שרובו צלול ולח, אסור לחממו בשבת, שיש בו דין בישול אחר בישול". בשו"ת אגרות משה (חלק ד' סי' עד) חלק על כך וכתב להחמיר: "הנה לא מובן חלוק בין רוב לח למיעוט לח, מאחר דמיעוט הלח יתבשל כשהוא צונן, אשר על כן הוא הכרח לפרש כמשמעות הפמ"ג דברוב הוא מצטמק ויפה לו ובמיעוט הוא מצטמק ורע לו, שלכן יש לאסור כיון דרבים פליגי על הרמ"א דכ' דדווקא במצטמק ויפה לו יש בישול אחר בישול". אציין עוד, הפרי מגדים (אשל אברהם שיח/כו) חילק בין קדירה מלאה לקדירה ריקנית, שבקדירה מלאה נחשבת הקדירה התחתונה כנמצאת על האש, והקדירה העליונה כנמצאת על יד האש, דהיינו – כנגד המדורה. אבל קדירה ריקנית שאינה מתפקדת על הכירה, שהרי אין בה תבשיל אינה אלא כגורפת את האש שהרי לשם זה היא מונחת- כדי להחליש את עוצמת האש, שירא פן יקדיח תבשילו- לפיכך הקדירה העליונה נחשבת כמונחת על כירה גרופה וקטומה, ובזה אין להתיר אלא החזרה ולא הנחה לכתחילה. הביאור הלכה (סי' רנג ד"ה ויזהר) כתב שכך להלכה. אם כן, קשה לומר שמה שמונח על המיחם לא מגיע ליד סולדת בו, והוא מוגדר כקרוב לאש, ולכן אי אפשר להניח עליו דבר לח,שיתחמם ליד סולדת בו.