סקוץ` כלים בשבת

בשאלת סחיטת בגדים נחלקו ראשונים, דעת הרמב"ם (פ"ט מהל' שבת הי"א) שאסורה משום כיבוס, וזו תולדה של מלבן. דעת רבינו תם (תוס' שבת קיא,ב) שאסור משום מלאכת כיבוס ומשום מלאכת מפרק, שהיא תולדה של דש. בגמרא שם (וכן קמא,ב) מבואר שיש איסור סחיטה גם בבגד שספוג ביין ושמן. לדעת רבינו תם האיסור הוא רק משום דש, ולא משום מלבן, כי איסור ליבון הוא רק במים. דעת ר"י בתוס' בשבת שם שגם בשאר משקים אסור הכיבוס משום מלבן, וכן היא דעת הרמב"ם. ההבדל המשמעותי בין הדעות הוא בשאלה של כיבוס וסחיטה לאיבוד. היות שהבגד מתנקה ומתלבן על ידי הסחיטה, אין הבדל אם זה הולך לאיבוד או לא. אם הנידון הוא מצד מפרק, ר"י סובר שיש לאסור, ואילו הרמב"ן והר"ן סוברים שכאשר המשקה הוא לאיבוד אין איסור מפרק. ורק במשקים שדרך לסוחטם לצורך משקה, אבל לא במשקים שאין דרך לסוחטם. עוד אציין, במסכת שבת (קכח,ב) שנינו שאין סחיטה בשיער. כתב רש"י שהיבה היא השיער אינו בולע כי הוא קשה. כתב המגיד משנה על הרמב"ם שם שאיסור מדרבנן יש, וכן פסק הבית יוסף (יור"ד סי' קצט) על סמך הלכה זו כתב המשנה ברורה (סי' שכ ס"ק נה) שאין איסור תורה בסחיטת עור, אך אסור מדרבנן. אחרי הקדמות אלו נראה, להשתמש במטלית רטובה לניקוי השולחן אי אפשר, שהרי בשעת הניקוי נסחטים המים מהמטלית (משנה ברורה סי' שכ ס"ק מח). להשתמש בספוג עור גם אסור. הסקוטשים מפלסטיק שאינם סופגים כלל מותר להשתמש בהם, שהרי אין בהם ספיגה ואיננו נכנסים לשאלות של איסור תורה או דרבנן. אגב אציין, לגבי מה שכתבת שאין דישה אלא בגידולי קרקע, דעת רבי אברהם בן הרמב"ם היא שמפרק וסוחט אסורים גם שלא בגידולי קרקע, וכן כתב הבאר היטב (שם ס"ק ג), וכן הביאו הרב עובדיה ביביע אומר (ח"ה סי' לא). לגבי שאלתך השניה, בית אינו יכול להתנהל בשתי דעות, עבורכם, ועבור הדור הבא. זה נכון בדברים הקטנים כגדולים, אבל חס וחלילה ליצור מחלוקת, אלא בנעימות ובניחותא להחליט כי כפי שיש לה דברים שהיא זוכרת מבית הוריה, מן הראוי שילדיכם יזכרו דברים מבית הוריהם, ואת אותם הדברים. בהצלחה