סנהדרין שהיתה הורגת פעם לשבעים שנה נקראת חובלנית

Do you have a halachic question?

Send your question and receive a halachic answer from the Rabbi.

The question

Asked by: אנונימי June 8, 2007 | 250 views
שלום עליכם. בקידושין פ. למדנו שהוציאו את האשה ובנה להורג בבית דין, וכמו כן למדנו בב"מ על בנו של שמעון בן שטח שהוציאוהו להורג (אמנם בעלילת שוא ) ובעוד מקומות נוספים בגמרא על כאלו שהוציאוהום להורג, איך זה מסתדר אם "סנהדרין שהיתה הורגת פעם לשבעים שנה נקראת חובלנית" ועוד למאן דאמר שמעולם לא הוציאו להורג? תודה רבה

The Rabbi's answer

סנהדרין שהיתה הורגת פעם לשבעים שנה נקראת חובלנית

המשנה במסכת מכות שאותה אתה מצטט עונה על דבריך, רק תראה אותה במקורה. ראשית, יש דעה שם שסנהדרין שהרגה אחת לשבע שנים, לא לשבעים שנה. שנית, אומרים רבי עקיבא ורבי יהודע שאילו היו בסנהדרין היא לא הייתה הורגת מימיה מכיוון שהיו מטעים ומבלבלים את העדים בחקירות ודרישות, ועל זה ענו להם שאף הם מרבים שופכי דמים בישראל שיידעו שלא ייענשו ואז לא תהיה להם יראת עונש. אבל לא כתוב שהסנהדרין לא הרגה, אלא שאם הם היו היא לא הייתה הורגת, וגם על זה לא הסכימו איתם. ואין הכי נמי, אני בטוח שאותם חכמי סנהדרין שהרגו, ידעו שהם עלולים להקרא חובלנית, אבל הבינו שזו הוראת התורה וקיימוה, למרות התואר הלא מכובד.
Answered by: הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date: June 8, 2007

דברי הגמ` בברכות דף ג:

בס``ד הגעתי השבוע במסגרת חזרה במס` ברכות לדף ג:, ושם מובא שבכל בוקר נכנסו חכמי ישראל לדוד המלך ע``ה ואמרו לו עמך ישראל צריכין פרנסה וכו` א``ל: פשטו ידיכם בגדוד. מיד שואלים באחיתופל וכו` - יוצאים למלחמה. ומאוד תמהתי ע``כ: וכי בכל יום שאלו חכמי ישראל שאלות אלו? ובכל יום יצאו להילחם, כפי שנראה מפשט הגמ`?? אתמהה?! ושאלתי את ידידי, ואמרו לי כי כאן מכיון שאין פשט, חייבים אנו לומר כי הכוונה לצאת למלחמת היצר, שזה באמת מעשה שבכל יום. אולם לא קיבלתי את דבריהם! כי זה פשעט`ל, כלומר: רעיון חסידי, אולם לא הפשט בדברי הגמ`. האם יש לכב` איזשהו הסבר בגמ` זו? אודה לו מאוד ע``כ משה

מקור המימרא

שלום עליכם. מהיכן לקוח המימרא חכמה בגויים תאמן תורה בגויים אל תאמן?

הבנת קטע בגמ`

שלום עליכם. האם בקטע הבא מזבחים ד ע``ב מתפרשת המילה תיק``ו גם כן כתשבי יתרץ קושיות ואבעיות? ``אשכחן זביחה וזריקה קבלה מנלן וכי תימא לילף מזביחה וזריקה מה לזביחה וזריקה שכן עבודה שחייבין עליה בחוץ אלא אמר רב אשי אתיא מאיל נזיר דכתיב ואת האיל יעשה זבח שלמים שתהא עשייתו לשם שלמים ואם אינו ענין לשינוי קודש דנפקא ליה מהתם תנהו ענין לשינוי בעלים אמר ליה רב אחא בר אבא לרבא אימא יעשה כלל זבח פרט כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט זביחה אין מידי אחרינא לא אי כתיב יעשה שלמים זבח כדקאמרת השתא דכתיב יעשה זבח שלמים הוה ליה כלל שאינו מלא וכל כלל שאינו מלא אין דנין אותו בכלל ופרט רבינא אמר לעולם דנין ולה` חזר וכלל אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא והא לא דמי כללא קמא לכללא בתרא כללא קמא מרבה עשיות ותו לא כללא בתרא כל לה` ואפילו שפיכת שיריים והקטרת אימורין הא תנא דבי רבי ישמעאל בכללי ופרטי דריש כי האי גוונא כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט מה הפרט מפורש עבודה ובעינן לשמן אף כל עבודה ובעינן לשמן אי מה הפרט מפורש עבודה וחייבין עליה בחוץ אף כל עבודה וחייבין עליה בחוץ שחיטה וזריקה אין קבלה והולכה לא אי נמי מה הפרט מפורש דבר הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות אף כל הטעון צפון וישנו בחטאות הפנימיות שחיטה וקבלה אין זריקה לא איכא למימר הכי ואיכא למימר הכי שקולין הן ויבאו שניהן לישנא אחרינא וחדא חדא תיקו במילתא`` בתודה ובברכת חג פורים שמח