קדימות בעליה לתורה

1. סדר הקדימויות הוא כך : ביום חול: א. חתן ביום חופתו. (דעת הגרש"ז אויערבך שהוא קודם בתנאי שחופתו ביום זה, אבל אם חופתו אחרי השקיעה אינו קודם. אציין כי דעתו היא שחתן זה גם אינו פוטר את המתפללים מאמירת תחנון. יש מקילים וסוברים כדעת המהרש"ם בספר דעת תורה שגם אם חופתו היא אחרי השקיעה, נחשב חתן, הן לעניין תחנון, והן לעניין עליה לתורה). ב. נער בר מצוה ביום כניסתו למצוות. ג. יום זכרון של אביו או אימו, באותו יום. ד. בעל ברית, ביום הברית. ה. סנדק, ביום הברית. בשבת: א. חתן בשבת שלפני החתונה, ונער שנעשה בר מצוה באותו יום. (אם אין אפשרות להעלות את שניהם, יטילו גורל). ב. בעל אישה יולדת, בשבת שבאה האישה לבית הכנסת בפעם הראשונה אחרי הלידה. ג. חתן בשבת שבע ברכות, כשהנישואין היום מיום רביעי ואילך. ד. יום זכרון של אביו או אימו, כשחל בו ביום. ה. אבי הבן כשהברית בו ביום. ו. אבי הבן בשבת שלפני הברית. ז. חתן בשבת שבע ברכות, כשהנישואין היו קודם יום רביעי. ח. נער שנעשה בר מצוה באמצע השבוע שעבר. ט. מי שיש לו יום זכרון על הוריו באחד מימי השבוע. (יום זכרון ביום ראשון, קודם ליום זכרון ביום שני, שאז יוכל לעלות ביום שני עצמו. וכן יום זכרון ביום שלישי קודם מסיבה זו ליום זכרון ביום שני). י. אבי הבת, בשבת שקוראים לה שם. יא. יש מנהג לקרוא לתורה אבל שנסתיימו שבעת ימי אבלותו. (אם היום השביעי הוא שבת, יעלה לתורה במנחה). יב. נוהגים לקרוא לתורה למי שצריך לברך ברכת הגומל. יג. נוהגים גם להעלות לתורה למוהל, ולאורח שבא מן הדרך, או יוצא לדרך. 2. השולחן ערוך פסק שאם רצה להוסיף על שבעת הקרואים מוסיף. הביא המשנה ברורה את דברי הפוסקים שאין כדאי להוסיף ברכות, אך בשעת חתונה או ברית אפשר. אציין שבבתי כנסת במודיעין קיבלו על עצמם שלא להוסיף על שבעת הקרואים, אלא בשעת הצורך מאד, ועדיף להוסיף אחד בלבד, מפני זילות הקריאה. שהרי כשמתחילים להוסיף ומרבים במי שבירך, מתחילים הקהל לדבר ולשוחח, ואין זה כבוד לספר התורה. 3. בתשובה אחרת באתר הוכחתי שהקדיש שלאחר הקריאה שייך לבעל הקריאה בלבד, ולא לעולה, ואין חילוק בין בני אשכנז לבני ספרד בדין זה. היום ישנם עולים ש"חוטפים" את הקדיש מבעל הקריאה, ודבר זה הוא שלא כדין! לגבי העדיפות, הפוסקים כתבו שזו מעלה לעלות למפטיר, מפני שבברכות ההפטרה מתפללים על ביאת המשיח, ועל החזרת מלכות בית דוד, וזו תפילה כמו הקדיש. 4. הרמ"א כתב שנוהגים לקרוא לבעל התקיעה בתוך חמשת העולים. (או למפטיר). הוסיף המשנה ברורה שקוראים גם למתפלל מוסף, אך אם נוטלים שכר על התפילה והקריאה לא חייבים לקרותם, אך ראוי לקרוא להם בכל זאת. מעלים לתור אדם חשוב ונשוי, ככל המעלות שמנו חכמים בשליח הציבור. 5. העליה החשובה ביותר היא הכהן, שהוא הראשון, אחריו לוי. השלישי הוא ישראל, ומפני שהוא ראשון הישראלים זו נחשבת העליה החשובה. (בהלכה מוזכר שרבינו תם, מגדולי בעלי התוספות, עלה לתורה שלישי). בקהילות החסידים נהגו לכבד את האדמו"ר בעליית השישי. מה שחשוב יותר הוא שלא תהא מחלוקת סביב העליות.