Questions about All questions and answers

התרבות שלנו?: בס``ד עש``ק פרשת בהעלותך תשס``ג לרב שלום, כמחנך כיתה גבוהה בתיכון (פנימייתי) ניגשו אלי בנות וביקשו להשתחרר להופעה של להקה שאת שמה לא שמעתי עד היום (וגם כעת אינני זוכר, משהו כמו ``סאבלימנט``). הופעה שהתקיימה בחוצות העיר. שאלתי את בנות האם לדעתן אוכל גם אני לשבת באותה הופעה. תגובתן: אין בעיה. אתה מוזמן. לאחר שהבהרתי שיש שני אלמנטים: א. ההופעה ותוכנה. ב. האוירה מסביב. עדיין עמדו הבנות על כך שההופעה בהכשר הבד``ץ (של היהדות הדתית לאומית). שיחררתי את הבנות להופעה (תוך הדגשה שאני לא מעלה בדעתי שהן מועלות באמוני). לאחר מעשה התברר שלפני המופע היה סטאנדאפיסט שסיפר בדיחות גסות (שלטענתן הן לא ידעו שיהיה וגם לא הקשיבו לו), המופע עצמו כלל מעט גסויות מצד הלהקה ואוירה ``מחשמלת`` של בני נוער חילוניים (והרבה דתיים) שנכנסו לאוירה טעונת הורמונים. למחרת ערכתי דיון בכיתה והתפתחה דינמיקה מענינת. חלק ניכר מהכיתה טען כלפי אותן בנות שהן מעלו באמון. הקבוצה שהלכה (ברובה) טענה בתוקף שהן לא מעלו באמון. זו תרבותנו ובא נפסיק להיתמם. יתרה מזאת, הן טענו כלפי האחרות שהן צבועות ומתחסדות כיוון שחלקן הגדול הולך לקולנוע ורואה דברים לא פחות גרועים, כמעט כולן צופות בטלוויזיה ורואות דברים חמורים ביותר (אה כן, והן מורידות את הראש בקטעים המתאימים), מצ`וטטות באופן חופשי עם בנים באמצעות האינטרנט וכו`. יתרה מזאת, חלק גדול מאד הולך למופעי קיץ לא פחות גרועים (היו גם שהזכירו את השותפות הערה של הציבור שלנו בפסטיבל ערד ז``ל), וחלק ניכר מחזיקות דיסקים של הלהקה הזאת. לטענתן, גם הזמרים עם ``ההכשר`` כמו ריטה (וגם רמי) או שלמה ארצי לא הכל נקי אצלם ובטח לא במופעים שלהם. טענו בנות אחדות שהן רק שומעות דיסקים ועל הגסויות הן מדלגות - ענו האחרות ואמרו שזה גרוע יותר כי את משננת לעצמך מה צריך לדלג. הזעקה שקמה הציפה בעיה יסודית. עובדתית אין כמעט בית אשר אין שם מת (=טלויזיה), אין כמעט בית שאין בו מחשב ואינטרנט שנעשה בו שימוש נרחב יותר. אין כמעט בית שלא מתיר לבני ביתו ללכת לקולנוע או למופעים כאלה ואחרים. (החרד``לים הם מיעוט שאינו מייצג את האווירה השוררת בפועל בקרב רוב הציבור שלנו). שאלתי אליך - האם לדעתך אני צריך לצאת חוצץ כנגד השותפות התרבותית שהתרקמה כיוון שלאור השפל התרבותי אין אנו והם יכולים לדור בכפיפה אחת, או שיש פתרון אחר ל``גבינה השוויצרית`` שרקמנו במשך השנים? ברצוני ליידע אותך ששאלה זאת נשלחת במקביל לרבנים נוספים מתוך הציבור שלנו על מנת לנסות לתת מענה הולם לשאלת יסוד זו (המציקה כבר זמן רב ודומני שעדיין לא קיבלה טיפול שורש), בתודה מראש א

חדר``ג: האם חדר``ג (חרם דרבינו גרשום)תקף? הרי לא משתמשים עוד ב``חרם`` ?!

שעון יד + מחשב, ענידתו בשבת מותרת, או מוקצה??: בס``ד שלום רב לכב` הרב שליט``א! שעון יד שיש בו גם מחשבון, האם ענידתו בשבת מותרת, או שהוא מוקצה מחמת שהוא כלי שמלאכתו לאיסור? משה

פלטת שבת: שלום וברכה לכבוד הרב! הורי אשתי קנו במיוחד לצורכי מעין תנור אשר לו דלך נפתחת מהצד (כמו מכונות הכביסה הישנות) לשבת. התנור פועל כל השבת, הם מכניסים שם מערב שבת אוכל והוא מוגש חם לארוחה, ולעיתים הם אף מחממים בו דברים יבשים. המותר הדבר? אם לא, כיצד עליי לנהוג כשנוגש אוכל כזה? האמתין לקרורו? האחרימהו? מאד אודה לכבוד הרב היקר על תשובתו!

פאה נכרית לגבר: האם פאה נכרית לגבר יכולה להחשב ככיסוי ראש לעניין ברכה וכדו`, הזכרת שם ה` , תפילה אפילו וכו` (אולי יש לחלק בין פרהסיא ליחיד ....) תודה מראש

תרומות ממעשר: לכבוד כבוד הרב, שאלתי היא כזו ,הייתי בחצר ציון הרשב``י בערב ל``ג בעומר ונתתי תרומה בסך 300 ש``ח עבור ברכה שנקראת בערב ל``ג בעומר, בציון האם זה שהתרומה היא בעבור ברכה עבורי ועבור בני משפחתי אני יכולה לתת אותה מכספי המעשר . אודה על התשובה. בברכה שושנה

זריזות: איך ובאיזה דרכים אפשר להגיע למידת הזריזות. תודה רבה

צליית כבד: בהמשך לשאלה בעניין צליית כבד בתנור, לא הבנתי משהו בנוגע לאופן הצליה. האם צריך להחליף גם את הרשת המחוברת לדפנות התנור, או האם זה בסדר להניח על רשת התנור רשת מיוחדת שעליה הכבד. (ולדם יש מקום ליזוב?). תודה. http://www.moreshet.co.il/shut/shut2.asp?id=18139

התאבדות: בס``ד יש לי שאלה שעלתה בסיור שהיה לי כשביקרתי בגן סן סימון ושמענו את סיפורי הקרבות שם: המדריך סיפר לנו על חייל צה``ל שאני חושב שקוראים לו זרובבל, שבמהלך אחד מהקרבות נשאר ברכב שלו רק עם הפצועים קשה מוקף בערבים ופוצץ את עצמו עם הפצועים קשה והרג איתו עוד ערבים. הוא סיפר לנו גם על הפקודה שהייתה בפלמ``ח ועכשיו היא כניראה גם בצה``ל שכל חייל צריך לשמור איתו רימון בתור אמצעי אחרון כדי שלא ``יהרג בידי חיות אדם``. השאלה שלי היא האים זה נכון מבחינה הלכתית לעשות את זה. במחילה על הנושא הקודר.

``והיה שבעת ימים תחת אמו`` (2): בהמשך לתשובת הרב לשאלתי הקודמת בנושא זה: א. בשמות כב29 אכן נראה שמדובר רק על בכור (שצריך לתת אותו ביום השמיני לה`). אבל בויקרא כב27 אין שום זכר לבכור - כתוב באופן כללי ``שור או כשב או עז כי ייוולד, והיה שבעת ימים תחת אימו; ומיום השמיני והלאה, יירצה לקרבן אישה לה```. אז מדוע כתב הרב שהכוונה דווקא לבכור? ב. מדוע הדגישה התורה שהולד צריך להיות ``שבעת ימים תחת אמו`` אם להלכה אין איסור להרחיק את הולד מהאם? ג. האם לא ניתן להסיק כאן ``קל וחומר`` - אם אסור לשחוט ולד פחות מבן 8 ימים אפילו כשהוא בכור, ואפילו כששוחטים אותו לשם ה` - קל וחומר שאסור לשחוט אותו לצורך אכילת אדם?