אמן, ברכות התורה וקריאת שמע על המיטה.

1. בימינו מנהג חבישת כיפה הוא דין, ולכן אסור ללכת ד' אמות ללא כיסוי ראש (משנה ברורה סי' ב ס"ק יא, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סי' א). מעיקר הדין, אסור לומר דברים שבקדושה, או להיכנס לבית כנסת בראש מגולה. להלכה נקטו הפוסקים שאם התפלל כך חייב לחזור ולהתפלל שנית! הדרכי משה (סי' קפג ס"ק ב) הקל שמעיקר הדין אם שמע דברי תורה ותפילה בלא כיסוי ראש מהני, אך לא בברכת המזון, שהיא מדאורייתא. הב"ח חלק עליו, וכן הפרי מגדים שם. לכן נראה שאין לאסור לברך ברכות ליד מי שאינם יוצאים ידי חובה בברכה, אף אם ראשם מגולה. כמובן, שאם יש בידך אפשרות לרמוז להם לכסות ראשם, ולו בידם, עדיף, אך בלא זה אין סיבה שתבטל עצמך מברכה כדין (בקול ובנחת), בשל אי כיסוי הראש על ידם. 2. ישנו דיון הלכתי אודות מי שמהרהר בדברי תורה, האם מותר הדבר קודם ברכת התורה. נחלקו בדבר רבינו יוסף קארו והגר"א מווילנא. הבית יוסף פוטר מברכה, והגר"א מחייב, ודנו במחלוקת זו גדולי הפוסקים לדורותיהם. (שו"ע סי' מז ס"ד, שו"ע הרב הל' תלמוד תורה פרק ב סעיף יב, נשמת אדם כלל ה אות י, ראה במנחת שלמה להגרש"ז אויערבך ח"א סי' צא בשם הגרצ"פ פרנק). לכאורה השומע דברי תורה מאחר עוסק בתלמוד תורה יותר מהמהרהר, וישנה חובה עליו לברך גם לדעת השו"ע (שערי תשובה על שו"ע שם ס"ק ג, תהלה לדוד שם ס"ק ב, שו"ת מכתב לחזקיהו לבעל השדי חמד סי' ד). לדעתי תשובת שאלה זו פשוטה. בודאי שמצות תלמוד תורה היא העיקרית, ומצות ברכת התורה טפלה לה, כי תמיד הברכה טפלה למצוה, ולעולם אין לבטל את העיקר מפני הטפל. ואם מדובר באדם שלא קיים את מצות ברכת התורה, לא נראה לי שבשל כך נבטל אותו ממצות תלמוד תורה, ונניחנו שלא ישמע דברי תורה, מפני שלא שמע את הברכה. לכן נראה שאף אם לא ברכו ברכת התורה, אין לבטל דברי תורה בפניהם, בתקוה שהמאור שבה יעשה את שלו. 3. עדיף לומר את עיקרי הברכה, כלומר, את פרק שמע ישראל ואת ברכת המפיל. 4. שינת קבע נחשבת הפסק, אף אם היתה כוונה לישון שינת עראי בלבד. יש דעות שגם אם ישן ביום שינת קבע חייב להפסיק, על אחת כמה וכמה כשישן בלילה. מפי הגר"ח קנייבסקי שליט"א שמעתי שהחזון איש סבר שמי שישן כמה שעות עם בגדיו, אף אם היה זה בלילה, מוכח שזו שינת עראי, ואין צורך לברך אחריה ברכת התורה. אבל אם ישן את שינת הקבע שלו בלילה, אף אם היה זה עם הבגדים נחשבת זו שינת קבע וצריך לברך אחריה. (שו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שלז, ראה משנה ברורה סי' מז ס"ק כט, שו"ת מנחת יצחק ח"י סי' ז). מדיון זה למדנו שהיות ששינה נחשבת הפסק לגבי ברכת התורה, לכן נראה לי שבנידון שתארת, הרצוי הוא שכשמתעורר לאחר שינה ממושכת, ודעתו לחזור ולישון, יברך את ברכת התורה ללא שם השם (כמו שכתב הכף החיים סי' מז ס"ק כה לעניין מי שישן ביום), יקרא קריאת שמע, ויחזור לישון. ובבוקר יברך את ברכת התורה העיקרית. 5. גבי נטילת ידיים נשאר השולחן ערוך בספק, (סי' ד סי"ד), מפני שהרוח הרעה חוזרת בעלות השחר, לכן הסיקו הפוסקים שיטול ללא ברכה.