שלום כבוד הרב מצאתי שהסיבה להמתנה של שעות בין אכילת בשר לחלב הינה שטעם הבשר נשאר בפה, יחד עם כך שחתיכות בשר עלולות להשאר בין השיניים וכך עלולים לעבור על איסור התורה ``גדי בחלב אמו``. מדוע אם כן צחצוח שיניים יסודי אינו מספק כהפרדה בין אכילת בשר לחלב? יתכן שזוהי הלכה שיש לעדכן לאור התפתחויות טכנולוגיות של העולם המודרני? שאלה נוספת: אכילת עוף עם חלב: מצאתי שהאיסור במקרה זה נובע מהחשש של ההרגל שיוביל לאכילת בשר בחלב, האם זו עבירה לאכול עוף בחלב מבלי ``להתקלקל`` לאכילת בשר בחלב? האם אנו יודעים את הטעם מדוע אין לאכול ``גדי בחלב אמו``? יכול להיות שהכוונה היא גם לגדי יונק - ציווי מוסרי לתת לוולד לגדול טרם שחיתטו? אציין שאין בכוונתי לשנות מהרגלי שמירת הכשרות, פשוט שהסוגיה מעניינת. תודה רבה גולן.
ברצוני לדעת אם ברכה אחרונה היא מדרבנן אז למה יש מחלוקות על כמויות שצריך לברך?או על מה צריך לברך? בנוסף ברצוני לשאול מדוע על הלכות,דוגמת בשר וחלב,החמירו ואמרו אסור בכלל כל סוג(למרות שלפי התורה אין איסור לגבי בשר עוף וחלב) ואילו כאן בברכה אחרונה צריך לדעת מה הכמות ותוך כמה זמן אוכלים את זה?למה הקשו בעניין הזה הרי לא כולם מבחינים בין 19 גרם או 28 גרם או אף אחד לא בודק כמה זמן לוקח לו לאכול משהו.
לכבוד הרב שלום ! (הכותבת היא אישה) לפני מס` ימים נכחתי בברית מילה, ובפעם הראשונה בחיי ראיתי ממש כמעט את כל מהלך המילה. מלבד עצם המילה, תפסה אותי ארשת פניו של התינוק, שעד לפני דקות מספר היה שלו ורגוע כאינו יודע מה עתיד היום להיות, ושמיד עם ביצוע המילה, השתנו פניו ואין לי להגדיר את מבטו אלא לומר שהיה פשוט מבועת ומבוהל - אני מניחה - מגודל הכאב, ואולי ההפתעה. בפעם הראשונה בחיי, עבר בי הרהור, שמא לא אהיה מסוגלת לכך, לכשיגיע המועד למול את בני, בע``ה. יום למחרת הברית, במקרה (ואין מקרה), הזדמנה לעיניי תוכנית טלויזיה (חילונית כמובן) בה עסקו בשאלה - ``ברית מילה, כן או לא``, ואגב המתדיינות כולן היו נשים, ולא גברים. השאלות שהועלו היו קשות ונוקבות. אני חונכתי על ברכי היהדות, וברית-מילה היא אחת המצוות הראשוניות ביותר, לעניותי. ועם זאת אני מוכרחה לומר שהזדהיתי מאוד עם אותם הדברים שנאמרו באותה תוכנית (אם כי לא עם הדרך שבה נאמרו...). מלבד העובדה שמצוות מילה נראית קשה ביותר מצד עצם האקט, הרי שמספר פעולות שמבצע המוהל תמוהות אף הן, ומפאת כבוד הרב וכבוד המצווה, לא אחזור עליהן, ודי בכך. יש בי הרבה אהבה לתורה כולה ולמצווה זו במיוחד - ויחד עם זאת קיים כאב אמיתי, הרהור, משהו פנימי שאינו מבין כיצד אפשר? ואם כך בעיני מי שהתחנך למצוות, כיצד נראה הדבר בעיניי יהודי שלא למד ולא התחנך למצוות, או להבדיל - גוי? אודה לכבוד הרב אם ישפוך אור על הדברים ויחווה דעת-תורתו. מודה לכבוד הרב על זמנו. אנא המשיכו בפועלכם זה, והתברכו !
