סעודת ראש חודש

מצוה להרבות בסעודה בראש חודש (שו``ע סי` תיט סעיף א, משנה ברורה שם ס``ק ב), הזכירו הפוסקים את דברי הפסיקתא שמונה סעודה זו בין סעודות המצוה שמזונותיו של אדם הקצובים לו מראש השנה אינם כוללים הוצאות סעודות אלו. מנהג זה מצאנו כבר בביתו של שאול המלך, ובבית דוד בבית לחם (שמואל א פרק כ) ביזמן שקידשו על פי הראיה עשו בית הדין סעודות גדולות לעדים שבאו להעיד, כדי שיהיו רגילים לבוא (ראש השנה ל). הראשונים כתבו שזה המקור לסעודה שנוהגת היום, זכר לסעודה ההיא. החיוב שנאמר הוא לא לצום, ואין חיוב לאכול לחם דווקא, אלא לא להתענות, כמאמר חז``ל :אי בעי אכיל, אי בעי לא אכיל (ברכות מט,ב, בתוס`). בודאי שרצוי להוסיף ברכות, כדי להשלים למאה ברכות בכל יום (משנה ברורה סי` מה). אבל חיוב גמור לא מצאנו.