דיני חג סוכות - לגבי ישראלי הנוסע לטיול בחו``ל

היות שלא ציינת היכן תשהה בחו"ל בימים של חג ראשון וחג שני אציין את מה שכתבתי בעבר בנושא זה, אקווה כי התשובה תהיה ברורה דיה גם למקרה הפרטי שלך: השולחן ערוך (או"ח סי' תצו סעיף ג) כתב, בני ארץ ישראל שבאו לחו"ל אסורים לעשות מלאכה ביום טוב שני. מקור החיוב הוא במשנה במסכת פסחים (פרק רביעי) האומרת שכאשר הולך אדם ממקום למקום, כל עוד אינו בן המקום החדש, נותנים עליו את חומרות המקום שיצא ממנו ואת חומרות המקום שהגיע אליו. הלכה זו נכונה כאשר בן ארץ ישראל הגיע לתחום עיר בחו"ל שבה דרים בני ישראל. אבל כל עוד הוא לא הגיע למקום יישוב, הוא נוהג כמנהגי ארץ ישראל בלבד. אם הוא נמצא במקום מבודד מיישוב, אבל יש בו בני חו"ל, הוא נוהג כמותם. אבל אם אין שם בני חו"ל, או שיש שם רק בני חו"ל ממשפחתו, שיודעים שהוא בן ארץ ישראל ואינם חושדים בו שהוא מזלזל בהלכות יום טוב שני. לכן, בן ארץ ישראל שטס מהארץ במוצאי חג, ומגיע לחו"ל ביום טוב שני שלהם. אם נמל התעופה נמצא בתוך תחום העיר שיש בה יהודים אסור לו לצאת מנמל התעופה, מפני שהוא כבר מחויב לנהוג כמותם. אבל אם נמל התעופה מחוץ לתחום העיר אפשר לצאת ממנו, אך לא להגיע לתחום העיר אלא במוצאי החג (וטוב להמתין מעט, ולא להיכנס מיד בצאת החג). היות שחיובו של מי שמגיע לחו"ל הוא גם כבן ארץ ישראל וגם כבן חו"ל לכן הוא מניח תפילין בבית. אם הוא אדם בולט, שחסרונו בתפילה יורגש, הוא יקרא עם התפילין את ארבעת פרשיות התפילין, חולץ את התפילין, והולך לבית הכנסת להתפלל עם הציבור, אך הוא מתפלל תפילת שמונה עשרה של חול. כך הוא אינו נבדל מן הציבור, ומתפלל עימם. תפילתו נחשבת תפילת ציבור למרות שאינו מתפלל את נוסח תפילתם. אם לא יורגש חסרונו, עדיף שיתפלל את כל תפילת שחרית בביתו (כי רצוי להתפלל שמונה עשרה עם הציבור), וילך לבית הכנסת כדי לשמוע קדיש ברכו וקדושה. בודאי שאינו יכול לשמש כחזן ביום טוב שני. לא יעלה לתורה ביום טוב שני, אלא אם החג הוא בימים שני וחמישי, שגם בארץ ישראל ישנה קריאת התורה ביום זה. אם היום השני הוא שבת יכול לעלות לתורה, אבל לא למפטיר, כי המפטיר של יום טוב עוסק בקרבנות היום, והוא אינו מחויב בהם. אם הוא כהן יכול הכהן לעלות לדוכן, שהרי בארץ ישראל עולים לדוכן בכל יום. אישה תדליק נרות של יום טוב שני בלא ברכה. גם אם היא בדירה לבדה, או עם בני ארץ ישראל.