שם זהה

צוואת רבי יהודה החסיד (המובאת בתחילת ספר חסידים) אוסרת על נישואין כששם החתן זהה לשם אבי האישה (אות כג). בחתם סופר בתשובה סובר שצוואה זו נאמרה לזרעו של רבי יהודה החסיד, ולא לכל ישראל, וכתב שמי שלא מקפיד על כך לא מקפידים איתו מן השמים (שו"ת אבהע"ז ח"א סי' קטז), כן סבר גם הגר"מ פיינשיין (אגרות משה אבהע"ז ח"א סי' ד). בתשובה אחרת כתב החתם סופר (אבהע"ז ח"ב סי' קטז) שחומרת רבי יהודה הייתה רק כשהשמות משולשים, כגון איש ששמו ראובן שום חתנו ראובן, לא תינשא הנכדה, בת ראובן, לאיש ששמו ראובן. (כן כתב גם בחכמת אדם כלל קעג סעיף יג, ובאבני צדק או"ח סי' כה ואבהע"ז סי' ד, שהוסיף שהעולם נזהרים גם באינם משולשים. החיד"א החמיר בדבר, גם באינם משולשים (יוסף אומץ סי' לז, וכן בשדי חמד מערכת חתן וכלה סי' ה. הרב מצאנז כתב בשם המקובלים שההקפדה היא דווקא בשמות של כלה וחותנתה, ולא של חתן וחותנו. (דברי חיים אבהע"ז סי' טז). כן כתב גם הצמח צדק מחב"ד בשם בעל התניא (יור"ד סי' קטז). אם לחתן יש שני שמות, ואחד מהם זהה לשם של החותן, יש פוסקים שסוברים שאין להחמיר, ויש שחלקו. אם יועיל לשנות את השם לאחר שעברו ונישאו, דנו בדבר הפוסקים. הלבושי מרדכי כתב שמועיל שינוי קודם האירוסין, וכן היה בימי החתם סופר (סי' מד), כן העיד בשו"ת תירוש ויצהר (סי' ריד) על האדמו"ר בעל שפת אמת. ציינתי מספר מקורות, וה' ינחה אתכם בדרך אמת.