כתובה

Do you have a halachic question?

Send your question and receive a halachic answer from the Rabbi.

The question

Asked by: אנונימי May 1, 2003 | 150 views
בשיחות עם חברים עלתה השאלה מה הערך של הכתובה בכלל. הרי הסכומים שמופיעים בה או שהם גבוהים מאד, או שהם נמוכים, כי 200 זוז בימינו שווים אולי 200 שקל, ואם כל מטרת הכתובה הוא שלא ירצה אדדדם לגרש את אישתו, האם בגלל סכום מצחיק כזה הוא לא ירצה לגרשה? אשמח לשמוע את התיחסות כבוד הרב לשאלה.

The Rabbi's answer

כתובה

ברמת העיקרון אף אם יתכן שאתה צודק, שהרי בסכום פעוט כזה לא תהווה הכתובה מעצור למי שירצה לגרש את אשתו. בכל זאת יש ערך לכתובה. לידיעתך, הרמ"א ידע את הסברא שלך ובכל זאת לא וויתר על הכתובה. בדבריו (שו"ע אבהע"ז סי' סו ס"ג) כתב שלמרות שקיים חרם דרבינו גרשום שלא לגרש אשה בעל כרחה, ואם כן ממילא לא צריכים את הכתובה, אבל כן המנהג ואין לשנות. כלומר, תקנת חכמים לא זזה ממקומה, אף אם נראה לנו אחרת. באופן אישי, אני מרגיש טוב מאד עם העובדה שאני מקיים תקנות ומנהגים בדיוק כמו שהסבא שלי קיים, וכמו שהסבא שלו קיים וכן הלאה. כך שלקום ולבטל תקנות לא ראוי מפני שאיני יודע היכן ייעצר הדבר, וגם איני יכול ואין בכוח חכמי הדור לבטל תקנות של הדורות הקודמים, אף אם בטל טעם התקנה. ייתכן שהיה מקום לתקן בימינו להגדיל את סכום הכתובה (כפי שמופיע בתקנות הרבנות הראשית לפני דור), אך לבטל מנהג זה בודאי שלא ראוי. מה שנכון הוא שלא צריכים להגזים בסכום הכתובה. תוס' בכתובות (תחילת פרק חמישי) מביא ששאל רבי אליהו את ר"ת איך יכול חתן להתחייב בסכום גבוה , כאשר כולם יודעים שאין לו, ויש שם כמה תשובות. במודיעין הגבלתי את סכום הכתובה לשווי של דירה ותכולתה חלקי שניים, שזה כחמש מאות אלף ש"ח, ביקשו שאוסיף "חמסה" אז הסכמתי ל-555,555, לא יותר. לסכום זה יכולים להגיע בני זוג במשך השנים, ונקווה שלא ייאלצו להשתמש בה. (אגב, יש משמעות לספרה 5 בכתובות, כך כותב החיד"א, ש"הא לכם זרע", כלומר זו סגולה לזרע של קיימא).
Answered by: הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date: May 1, 2003

עבודת הבעל

כבוד הרב כיצד אשכנע את בעלי שיעבוד פחות שעות ויקדיש יותר לעניני הבית והמשפחה? הוא מגיע בשעות הקטנות של הלילה .אינו רואה את הילדים . לא מתעניין בעניני הבית .ובשבתות רוב היום בבית הכנסת. שוחחתי עימו הרבה פעמים אך ללא הועיל מה עלי לעשות? תודה מראש

דיני טהרה

שלום כבוד הרב בכל שבעת הימים בודקת עצמה האישה בבוקר ולפני בין השמשות, לדעת אם נקייה היא מדם. בדיעבד, אם בדקה רק ביום הראשון וביום השביעי, יצאה ידי חובה. כיוון שהיו ימים אלו נקיים בתחילתם ובסופם, בוודאי היו נקיים גם באמצעם. שאלתי היא, האם יש חובה שתבדוק ביום השביעי לפני בן השמשות, או שאין בעיה שתבדוק לאחר השקיעה. תודה וכל טוב

נטילת ידיים לאחר תשמיש

שלום כבוד הרב, האם במצב שבו הולכים לישון לאחר תשמיש קיימת חובת נטילת ידיים או שמא מכיוון שבכל מקרה נוטליים ידיים בבוקר אין צורך לקום ליטול ידיים לפני השינה. תודה רבה, לכבודו