השואה ואלוקים
איפה היה אלוקים בשואה? אני חילוני, יודע שזאת שאלה קשה, ושואל אותך,
ההבדל בין ערב ללילה ביהדות
The question
ביהדות קימים שני מושגים ביום היהודי: ערב וליל לדוגמא: ערב שבועות ליל שבועות שאלתי מתי חל כל אחד מהם בדיוק ואם כבודו יכול להראות לי מקורות לביסוס השאלה מחילה אני מבקש מקורות מכיון שנשאלתי את השאלה ועניתי אולם השואל לא הסתפק בתשובי הפשוטה וחלק עלי ( סטודנט לפילוסופיה אתה יודע) לכן אני צריך מראי מקום ואת תשובתך המלומדת על מנת להסביר לו לידיעה השואל הוא איש מאמין שלומד בחברותא ( בחור שמתחזק) ככה שאין בעיות אמונה
The Rabbi's answer
ההבדל בין ערב ללילה ביהדות
השאלה היא האם כוונתך לערב בלשון ימינו, או לערב בלשון התורה. כשמדובר על בין הערביים (ראה במפרשי התורה, פרשת "בא"), אומר רש"י שהכוונה היא אחרי חצות היום, שאז ינטו צללי ערב, כלומר החמה נוטה לצד מערב (למרות שהיום בעיצומו). הביטוי ערב משמעו בדרך כלל לפני דבר-מה, ערב שבועות הוא אם כן היום שלפני החג. הביטוי ליל, משמעו הלילה של החג, ובגלל שהיהדות היום הולך אחרי הלילה, ממילא הכוונה היא ללילה בו מתקדש ומתחיל החג. מקורותף לימדו יחדיו את הראשונים בפסוק שהזכרתי, ואת סוגיית הגמרא בתחילת פרק ראשון בפסחים, המדברת על "אור לארבעה עשר".
Answered by:
הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date:
May 5, 2002
Related questions
השגחה פרטית
בוד הרב שלום, אינני בטוח שיש לשאלתי תשובה ברורה אך היא מעסיקה אותי מאד ואודה לכבוד הרב אם ייתן לי תשובה או כיוון למחשבה. אנחנו יודעים כי הקב``ה משגיח על כל אחד בהשגחה פרטית וקובע את מסלול גורלו. שאלתי היא כיצד משתלבת ההשגחה הפרטית של אדם מסויים עם אנשים אחרים כאשר גורלו מושפע מכך. למשל: אדם, שעפ``י גורלו מושגח מלמעלה ולא נקבע לו למות בזמן מסוים עולה למטוס יחד עם אנשים אחרים שאמורים, עפ``י גורלם, לאבד את חייהם ח``ו בתאונה של אותו מטוס - מה יקרה אז? האם יש תשובה לכך? האם האדם נלקח טרם זמנו כי גורל הציבור גובר? תודה.
בענין אמירת קדיש ולימוד והזכרת ל``ענ נפטר לאחר שנה
שמעתי את הרב בן ציון מוצפי שליט``א שאומר שזה לא טוב להגיד קדיש על נפטר מעבר לשנה וכן בעת לימוד תורה /משניות לא טוב להגיד לעלוי נשמת ולהזכיר שם הנפטר לאחר שנה כיון שהנשמות כשקוראים בשמן נבהלות וחושבות שהגיע יום הדין - כבוד הרב טען שם שלמשל שהבן בעת שלומד תורה אזי אביו או קרובי משפחתו האחרים יודעים מלומודו ונהנים וזוכים בלמודו גם אם לא יזכיר שמם- לפי הבנתי הרב דיבר שם על אנשים שומרי תורה ומצוות (הפלא יועץ אמר להגיד קדיש גם שנים ארוכות והסביר בענין זה הרב מוצפי שליט``א שבזמנו ובמדינתו של הפלא יועץ היו הרבה עמי ארצות שלא ידעו תורה כלל ולא ידעו לקרוא ולכן זה עדיף היה מכלום אולם כיום שכל אחד יודע לקרוא וללמוד עדיף לימוד משנה או גמרא וזה מועיל בהרבה ואין צורך להזכיר את שם.. ) השאלה מה לגבי אב או בן משפחה אחר שלא היה שומר תורה ומצוות האם כאן שהסבירות שאדם כזה סובל צער בעולם העליון האם כאן כן ניתן לומר קדיש עליו למשך תקופה ארוכה וכן ללמוד משניות גם אם זה שנים אחר כך ולהגיד ולהזכיר מפורשות שזה לעלוי נשמת ולציין שמו לאחר או לפני הלימוד (גם ביחידות)
יישוב סתירות
שלום לכבודו לפעמים שואלים אותי איך מיישבים סתירות בין תורתינו הקדושה להוכחות מדעיות (גיל העולם וכו`.) או כל מיני דברים בסגנון. כיצד ניתן ליישב סתירות אלו,כי אני מאמין שהקב``ה נותן לכולם סולם לעלות עליו אבל מי שחפץ לרדת בו ימצא את עצמו יורד... ב``ה אני עולה אבל אני רוצה להעלות אחרים... האם הרב יודע על איזשהו ספר שידריך את השואל לגבי דברים אלו?