מזוזה

מקום פסול למזוזה מאת מיכאל הנדלזלץ כמו ישראלים רבים, אינני שומר מצוות. וכמו אצל ישראלים רבים, בכניסה לביתי קבועה מזוזה, אותה מגילת קלף קטנה הנתונה בתיבה מאורכת, על צדה האחד פסוקים משני פרקים בספר דברים, ועל צדה השני המלה ``שדי`` שהשי``ן שבה גלויה לעין. היא קרויה כך על שם המקום שבו היא מקובעת, על המזוזה (שהגדרתה המילולית היא ``אחת הדפנות של הסף, שהמשקוף נסמך עליהן``, והמקור האטימולוגי של המלה לא ברור, אולי מאכדית), באלכסון, כפשרה בין רש``י, שסבר שיש לקובעה במאונך, ובין רבנו תם, שגרס במאוזן. היא שם כי יש אנשים שקיומה חשוב להם על סף דלת שהם עשויים לעבור, ומשום ששמחתי לזכות חבר יקר במצוות קביעת מזוזה. כמו ישראלים רבים שאינם שומרי מצוות, שיעשע אותי מאוד המערכון בתוכנית ``קצרים`` ששודר בטלוויזיה ביום שישי, ובו שמוליק לוי, כיפה לראשו, מראה למוני מושונוב, גם הוא בכיפה, את המוצר הראשון של ``הסטארט-אפ`` היהודי החדש שלו: מזוזה שהיא גם פעמון. כשמנשקים, זה מצלצל, ומישהו פותח את הדלת. כשיוצאים ומנשקים את המזוזה זה גם מצלצל, ומישהו שוב פותח את הדלת. למוצר החדשני יש עדיין ``באג``. ואף על פי כן משהו התקומם בתוכי כשקראתי, כי בעת ביקורו באושוויץ השתתף ראש הממשלה - שייצג את מדינת ישראל (וגם אותי) במצעד החיים, הנערך 60 שנה אחרי שחרור אושוויץ - בטקס קביעת מזוזה בכניסה לביתן היהודי (בעבר בלוק מס` 27 במחנה אושוויץ 1) במוזיאון שבמחנה ההשמדה. אינני יודע אם שרון קרא את כל הטקסט של קלף המזוזה, סמל למצוותו של האל אל עמו הנבחר לאהוב אותו. נאמר שם גם: ``השמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלהים אחרים והשתחויתם להם וחרה אף ה` בכם ועצר את השמים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה ואבדתם מהרה מעל הארץ הטובה אשר ה` נתן לכם`` (דברים, י``א, ט``ז-י``ז). אל קנא הוא האל. הרבנים קבעו כללים הלכתיים ברורים לפתחים החייבים במזוזה (``וכתבתם על מזזות ביתך ובשעריך``, דברים, ו`, ט`, חלק מן הטקסט שעל קלף המזוזה). מקומות שלא נועדו למגורי אנוש לכאורה פטורים, אך על פי הנוהג קובעים מזוזה על בנייני ציבור, או בבתי כנסת. אבל אושוויץ אינה מקום ככל המקומות, שמן הדין לקבוע בכניסה אליהם מזוזה כדי שלא יקשה על יהודים מאמינים לבוא בשעריהם. אחרי המבול אמר אלוהים ``לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם כי יצר לב האדם רע מנעריו ולא אוסיף עוד להכות את כל חי כאשר עשיתי`` (בראשית, ח`, כ``א), ומאז הוא מעניש רק את עמו הסורר. אבל איזה חטא ראוי לעונש כזה? יהודים מאמינים רבים התחבטו בשאלה היכן היה אלוהים בזמן מלחמת העולם השנייה. בשער הכניסה למחנה לא היתה מזוזה. רק הכתובת ``העבודה משחררת``. יש מי שהגיעו למסקנה הכואבת והבלתי נמנעת מבחינתם, ש``אלוהים לא היה באושוויץ``. אחרים, שנצמדו לאמונה, דיברו על ``הסתר פנים``. לעולם לא נדע מה חשבו על הנושא, אם חשבו, מי שנספו שם. יותר ממיליון ומאה אלף יהודים נרצחו באושוויץ על ידי גרמנים-נאצים בגלל יהדותם, בלי הבדל בין דתיים, מאמינים או לא מאמינים. גם כמאה אלף לא יהודים נרצחו שם. בטקס שנערך ביום חמישי שעבר באתר המחנה סיפר אלי ויזל לשרון, כי בעת שהותם במחנה הוא וחבריו קמו שעה קודם בכל בוקר כדי שמאה אסירים יוכלו להתחלק בהנחת תפילין שרכשו תמורת עשר פרוסות לחם. צריך להתפעם מעוצמת אמונתם ודבקותם בשמירת המצוות. קביעת מזוזה על ידי ראש ממשלת ישראל דווקא במקום זה היא ריקון בוטה של סמליותה מכל תוכן של ממש. מי שגורר סמל דתי למקום לא לו, אל יתרעם כשמגייסים את סמלי השואה למאבקים פוליטיים נגדו. בנאומו בטקס באושוויץ אמר שרון: ``אני בטוח שכל עמיתי, מנהיגי מדינות העולם, זוכרים איך העולם עמד אז מנגד ושתק, אל תיתנו להם לשכוח, זכרו את שתיקת העולם``. בקביעת המזוזה במקום הזכיר גם את שתיקת אדון עולם בעת ההיא. וספק גדול בעיני, אם מן הראוי היה לרצוע את סמל הצהרת חובת אהבת העם הנבחר לאלוהיו למזוזת הביתן היהודי במוזיאון שבאושוויץ, משל היה האלוהים עבד עברי שאוהב את אדוניו ומסרב לצאת לחופשי (שמות, כ``א, ה`-ו`). יהודים שומרי מצוות רבים הביעו הסתייגות, המעוגנת בהלכה, מפני נטייתם של רבנים בימינו לחפש את הסיבה לאסונות במזוזות פסולות. אני משוכנע, שהמזוזה שנקבעה על מה שהיה בלוק 27 באושוויץ כשרה. מעשה קביעתה שם נראה לי פסול. תגובת הרב ?