השואה ואלוקים
איפה היה אלוקים בשואה? אני חילוני, יודע שזאת שאלה קשה, ושואל אותך,
ברכה וקללה
The question
שלום, קראנו את פרשת כי תבוא,ועלתה בראשי שאלה, שאלתי היא מדוע הדת נוהגת בשיטת המקל והגזר?כלומר מדוע אם הולכים בדכי התורה מקבלים ``הטבות`` /שכר ואם לא מקבלים עונש?הרי שבמצב כזה לא ניתן לומר שמישהו מקיים את התורה בלב שלם אלא מהידיעה שאם לא קיימה יקבל את עונשו. למה צריך להיות עניין העונש ולא לתת לאדם להחליט מה הוא רוצה לעשות בלב שלם ובכוונה טהורה,מדוע כל הברכה והקללה חלה רק על עם ישראל,הרי לכל בריאה יש אפשרות להיות יהודי ואם היא לא הולכת בדרכי היהדות זה בדיוק כמו יהודי שלא הולך בדרכי התורה?
The Rabbi's answer
ברכה וקללה
ראשית נעשה סדר. חז"ל קבעו שלא מקבלים שכר על המצוות בעולם הזה, שהרי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא יותר מכל חיי העולם הזה, אז אין משמעות לשכר שיכול להנתן בעולם הזה. וכל מה שקראת בפרשת השבוע מדבר על כלים לעבודת הבורא. אם נתנהג כשורה יעזור לנו האלוקים בכך שיסיר מאיתנו את הקשיים, וזו משמעות הברכה. אם לא נתנהג כשורה נפסיד את עזרתו, ויהיה לנו קשה יותר לקיים מצוותיו, וזו הקללה שקראת. לעניין שכר ועונש, כבר קבעו חז"ל שעלינו להיות כעבדים המשמשים את הרב שלא על מנת לקבל שכר, והתורה עצמה מציעה בפרשת השבוע : "ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב את המוות ואת הרע", כלומר הבחירה ביד האדם. ההגדשה על יהודי היא גדולה יותר מפני שהיה לו ממי ללמוד, בניגוד לעמי העולם שלא למדו בבית מדרשו של משה רבינו וממשיכיו והתביעה כנגדם פחותה.
Answered by:
הרב דוד לאו - מודיעין
Answer date:
May 9, 2007
Related questions
השגחה פרטית
בוד הרב שלום, אינני בטוח שיש לשאלתי תשובה ברורה אך היא מעסיקה אותי מאד ואודה לכבוד הרב אם ייתן לי תשובה או כיוון למחשבה. אנחנו יודעים כי הקב``ה משגיח על כל אחד בהשגחה פרטית וקובע את מסלול גורלו. שאלתי היא כיצד משתלבת ההשגחה הפרטית של אדם מסויים עם אנשים אחרים כאשר גורלו מושפע מכך. למשל: אדם, שעפ``י גורלו מושגח מלמעלה ולא נקבע לו למות בזמן מסוים עולה למטוס יחד עם אנשים אחרים שאמורים, עפ``י גורלם, לאבד את חייהם ח``ו בתאונה של אותו מטוס - מה יקרה אז? האם יש תשובה לכך? האם האדם נלקח טרם זמנו כי גורל הציבור גובר? תודה.
בענין אמירת קדיש ולימוד והזכרת ל``ענ נפטר לאחר שנה
שמעתי את הרב בן ציון מוצפי שליט``א שאומר שזה לא טוב להגיד קדיש על נפטר מעבר לשנה וכן בעת לימוד תורה /משניות לא טוב להגיד לעלוי נשמת ולהזכיר שם הנפטר לאחר שנה כיון שהנשמות כשקוראים בשמן נבהלות וחושבות שהגיע יום הדין - כבוד הרב טען שם שלמשל שהבן בעת שלומד תורה אזי אביו או קרובי משפחתו האחרים יודעים מלומודו ונהנים וזוכים בלמודו גם אם לא יזכיר שמם- לפי הבנתי הרב דיבר שם על אנשים שומרי תורה ומצוות (הפלא יועץ אמר להגיד קדיש גם שנים ארוכות והסביר בענין זה הרב מוצפי שליט``א שבזמנו ובמדינתו של הפלא יועץ היו הרבה עמי ארצות שלא ידעו תורה כלל ולא ידעו לקרוא ולכן זה עדיף היה מכלום אולם כיום שכל אחד יודע לקרוא וללמוד עדיף לימוד משנה או גמרא וזה מועיל בהרבה ואין צורך להזכיר את שם.. ) השאלה מה לגבי אב או בן משפחה אחר שלא היה שומר תורה ומצוות האם כאן שהסבירות שאדם כזה סובל צער בעולם העליון האם כאן כן ניתן לומר קדיש עליו למשך תקופה ארוכה וכן ללמוד משניות גם אם זה שנים אחר כך ולהגיד ולהזכיר מפורשות שזה לעלוי נשמת ולציין שמו לאחר או לפני הלימוד (גם ביחידות)
יישוב סתירות
שלום לכבודו לפעמים שואלים אותי איך מיישבים סתירות בין תורתינו הקדושה להוכחות מדעיות (גיל העולם וכו`.) או כל מיני דברים בסגנון. כיצד ניתן ליישב סתירות אלו,כי אני מאמין שהקב``ה נותן לכולם סולם לעלות עליו אבל מי שחפץ לרדת בו ימצא את עצמו יורד... ב``ה אני עולה אבל אני רוצה להעלות אחרים... האם הרב יודע על איזשהו ספר שידריך את השואל לגבי דברים אלו?